ריח זר ממקום אחר
שוטף את גופי
ריח זר מהול בושם
אופף חדרי לבי
אמרת כי יצאת מחיי
נכנסת חזרה מאחור
בדלת אל התת מודע
מול חדרי נשמתי
שם ראיתי אותך
עומדת ומחכה בשקט
שערך מתנפנף מולי
דלתות חדרי נשמתנו פתוחות
כי הרוח אותן לא תטרוק
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
נקודת מבט מסויימת, ראייה שלילית הכולאת את האדם בכלוב ומונעת ממנו לראות את חצי הכוס המלאה בחייו
"ומבטיח אני לך"
המשפט שפותח את הבית האחרון, האם הוא צריך להיפתח בו' החיבור?
תגובות