מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם שי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על ההערכה. בדרך כלל יורדים עלי כשאני כותבת ביקורת עניינית - וזו זכותכם; אבל אני אכתוב מה שיתחשק לי, מתי שיתחשק. ואם זה לא מוצא חן בעיניך אז לא אכפת לי להפסיק. [ליצירה]
- [ליצירה] דייקן אתה. מצא חן בעיני מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] בעז, הרבה שגיאות כתיב והקלדה: בית חמישי, שורה חמישית חים צ"ל חיים; ביתשישי - נלאו, אני לא בטוחה שזאת הצורה הנכונה; בית שביעי - עישבם צ"ל אם בכלל עישבן, וזה צורם [כשמטים מילה יותר מדי זה נשמע מלאכותי]; וצומקת - צורם, שחרות - מה זה?; בית שמיני, נעים צ"ל נעות, שורה שניה מהסוף - איפה צ"ל איפוא; ו"לקחת המוץ" לא הבנתי מה הוא קשור, אף אחד לא משתמש בזה, איזו מין האשמה זאת? בית הבא -שוב חים וחיים, שים לב. בית עשירי - יטש צ"ל יתש, אלא אם כן התכוונת במשמעות של נטישה ואז הצורה לא תקנית. בית אחד עשר - להחות צ"ל לאחות; בית שנים עשר - צ"ל חיה יחיה, חולם חסר ב'חיה' [זה לא עם ו' - כמו שילה, כמו היה היה] אהבתי את הרעיון, אבל תלטש את זה. ויש קטעים שאתה חוזר על עצמך- שים לב, אני מאבדת את המיקוד. יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] ו - כמה נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של כותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] ראשונה להגיב (!), אבל אין לי מילים. יפה כתמיד--- שמעתי תופים ברקע. אבל אולי זה רק הדמיון הפרוע שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] הקישור לא עובד. יש כאן משהו אפל, וזה מוצא חן בעיני. יופי של כתיבה, יופי של דרמה ובכלל. [ליצירה]
תגובות