תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
ציירי הזמן...
* שינית סגנון בצורה חדה ביותר. מה המקור לשינוי?
* כתיבה מעולה וזורמת.
* הסיום זקוק לשיפוץ קטן, לדעתי. הוא קצת חורג משאר השיר ונשאר מיותם. אולי כדאי להרחיק אותו מגוף השיר, או לקשר?
* תחושה מוזרה שנתת פה... לא הצלחתי לפענח את משמעותה. חזק, בכל מקרה.
תודה!
[ליצירה]
מ-ק-ס-י-ם!!!
רעיון נהדר...
אחת שאהבתי, ממש.
להסתכל בראיה של יותר מתלת-מימד. לראות את המימדים הגבוהים, את הופקים העליונים, שאינם נמתחים רק לאורך. האופקים האלוקיים, אלה שיש בהם עומק, גובה, אורך, זמן, ועוד יותר.
איך את חושבת על זה? רואים שזה חלק בלתי נפרד ממך. השמש, אחת מנפלאות הבריאה, קוראת להביט באלוקים, אל האופקים האינסופיים.
באמת דורש המשך...
תודה!
[ליצירה]
קשה לדעת
קשה מאוד לדעת אם שיר זה הוא ירידה או עלייה...
או אולי הוא שניהם, שכן לבסוף לא ממש משתנה דבר.
מה שכן אפשר לקבוע שהכתיבה יפה מאוד.
בהצלחה!
[ליצירה]
יצירה בהחלט מעניינת...
וסיום חזק, כנדרש.
לדעתי אולי צריך לחפש גם את התשובות, כי יש המון כאלה מסביבנו, אבל יש גם אמת בדברייך. לפעמים כדאי לחכות עד שבאמת הכל יתבהר, וזה יקרה לבד. כל אחד ודרכו שלו.
תודה!
תגובות