עצב דק
מתערבל בתוכי
למגע העט
והפנקס
מתנגן לו
חרש
כרוח ערב קלילה
בצמרות העצים
הולך העט
על הדף
מחבר אותיות
למילים
ולמשפטים נוגים
בנֹגה בהיר
חיור
אור לכ"ו שבט ה'תשס"ב
מויש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ובכן, תגיד תודה שזה לא יותר מגעיל, ונחסכו ממך שלבי הריקבון שתוארו בטיוטה הראשונית.. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב ושוב, ואני לא יודע מה לומר. איפשהו, נגמרות לי המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, חושבני שלקשקושי השכל אני לא אתייחס. לגבי הטענה שלך על זה שאני משהה את הכנסת ההמשך, אני פשוט לא רוצה שיהיה הפרש זמן גדול מדי בין החלק השני לשלישי, לכן אני דוחה את הכנסתו. יש? (על כל פנים, אני מרגיש מאוד מאוד לא נעים כשמישהו מזכיר אותי או דבר שאני עושה יחד עם מישהו או משהו שהוא עושה, כשההבדל הוא הבדל של שמיים וארץ. לטובתו כמובן.) [ליצירה]
- [ליצירה] אוהו באמת תמהני איך לא הגעתי ליצירה המדהימה הזאת עד עתה. פשוט אחת מהיצירות הטובות באתר, ללא ספק. כן, באמת כמה רמות מעל.. אין מה לומר. [ליצירה]
- [ליצירה] *. *. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת הרי היא בגדר המלצה בלבד.. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ.. איזה כפל היה בכותרת הקודמת? אולי אם אני אדע אני אשקול להחזיר. נבצר מבינתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] בסדר, אמרנו פחות או יותר את אותו הדבר. מה שאמרתי זה שאדם צריך למצוא לו בתוך השדה שהוא הולך בו ומגדיר את עצמו בתוכו, את התלם שהוא חורץ לעצמו. רק למה שאני קראתי שדה את קראת תלם, אבל הרעיון הוא אותו רעיון ביסודו, לענ"ד. אבל על כל פנים, אני שונא לומר "האדם צריך". [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ.. ברור. אני יכול להסביר קצת דברים חיצוניים, לא יותר. בעצם, אני אסביר רק מה זה טריולות. כל תיבה במוזיקה מחולקת לארבע (נלך על מצב פשוט). כל רבע מתחלק לרוב לשניים, ואז זה שמיניות. טריולות זה חלוקה של כל רבע לשלוש. זה פחות או יותר טריולות, בצורה שטחית ולא מדויקת מאוד. מצטער, אני לא חושב שאני הולך להסביר כאן יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, קודם כל, תודה. שלומי ב"ה טוב, והשאר, דומני, אין מקומו בתגובות.. מישי - רק רציתי לבדוק אם את באמת תעשי את הצפוי, מה שכמובן עשית.. סתם, לא. ותודה, אגב. [ליצירה]
תגובות