בבהוק – החולות,
במצהרי – התקווה,
צחור – יונים,
ציפתם לובשת;
אל המחר הנפלא
של שלום,
זיו – אורם נישא,
ואל ימי – השקט!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- בשלום, פצצות ננצח
- שירת - פוסידון
- כשתותחים משתתקים
- אמנות - הטבע ותרבויות קדומות של המזרח - התיכון
- בהיתמר מסך - הכישלון האובדני
קשור אלי
- [ליצירה] ממש לא! התכוונתי לעוני, למצוקה חברתית ולשחיתות המשסעים את הארץ. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] לרן לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לאסף תודה שהפנת אותי לשגיאות דפוס; אומנם לא כל מה שנראה לך כשגיאות, אכן שגיאות. כי יו"ד במילים, כמו: לעתים או הגיון, זאת אינה שגיאה. [ליצירה]
- [ליצירה] לאסף לא מצאתי את השגיאות עליהן הצבעת לי; בכל אופן ייתכן שלא שמתי לב. ולגבי הטבע האנושי, אז אכן, יש דברים שאולי מנוגדים למצב כפי שהוא היום, אך כידוע, תודעת האנשים משתנה עם השתנות ההוויה בה הם חיים. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי תדמור לידיעתכם, תדמור זאת איננה בלעז, אלא זהו שמה המקורי של העיר. בלעז זה פלמירה. חוץ מזה, אותם ערבים ששלטו בתדמור ולפני כן בפטרה, היו קצת יותר משכילים וחכמים, מישראלים רבים דהיום. בברכה! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המילה: נַפנַף במילה נַפְנַף, התכוונתי ללדקלים שכפותיהם מתנפנפים ברוח. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי שאלותיך לדייט - פירושו: להכפיש; להשמיץ; להוציא שם רע למישהו. לגבי החלפתי בין קובוץ לשווא, אז עשיתי את זה מטעמי חריזה. השיר מכוון לאלה הנוטים להמעיט בתרומתה של ברית-המועצות לניצחון על האוייב הנאצי, שלמרבה צערינו, אנשים כאלה, מצויים בכל העולם. ולגבי, מה שאתה מכנה "הכיבוש הסובייטי", אז נכון, ברית המועצות עשתה לא מעט שגיאות בעת כינון השלטון הסוציאליסטי במדינות מזרח-אירופה, אל זה לא היה כיבוש! זה היה שחרור, שהביא לכינונם של משטרים סוציאליסטיים בתמיכתם של המונים. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, מלחמת המעמדות! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי אמירים למילה אמירים, אין קשר לשם אמיר. אמירים, פירוש דבר גבוהים, נישאים. [ליצירה]
תגובות