על רצפת הטיילת ההיא
מול אורות דיר-רזאח, אולי,
ראיתי אותו משרך רגליו בקושי
גורר אלי את איבריו הפרוקים
מרוב אפשרויות
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "אסר אותה על כל העולם" נשמע לי פחות נעים באוזן. אולי "ייחד אותה לעצמו"? אסר, כידוע, הוא דו משמעי ודי לחכימא. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שיש לך כח חזק במינימליזם, בשיר הזה חסר לי משהו. סיימתי את השיר מספר פעמים בתחושה שנשמט לי חלק בין הגיהינום למרות השחורות. כל הכבוד על הניקוד, זה מעלה כל שיר בכמה דרגות.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] המושגים האלו זרים גם לי.. הזדמנות טובה לפתוח מילון רפואי כנראה. השיר חתום ע"י מוטי קרמר. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי!! הי, קפץ לי באמצע.. יש יותר הפתעה בלי לראות את הגזע ולטעמי מיותר להכניס זיקוקים ממש, כי העץ עומד בפני עצמו. מאד מאד אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, אבל הקטע הזה עשה לי רע מאד. זה משל למשהו? תיעוד של אירוע? או חלום שזה יקרה? מצד התיאור, חוסר האונים אכן זועק, מצד התוכן, לא פחות חשוב, הרוע זועק עוד יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר.. תודה על ההמלצות! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אין כמו יפו, אבל עוד יותר אין כמו העיר העתיקה בירושלים שאני הייתי חושבת שזה צולם שם (בירידה מרחוב אררט לרחוב חב"ד) [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, זה שיר די ישן שעבר שידרוג של הזמן שנכון לי עכשיו. תודה על ההארה, איכשהו בקריאה שניה ושלישית העירפול לא מפריע לי, אני מרגישה שיש מעברים מובנים-הפקעת לקופסא, הקופסא למפה, המפה אלינו.. נגיד שזה כמו אריזה בתוך אריזה בתוך אריזה. הקופסא היא ההתרחשות שבראש, יוצרת הפעולה הנ"ל. התלישה היא פעולה שנעשית בסוף כל פעולת ריקמה, ניתוק הסליל מן המצע הרקום. זה גם שבת, הניתוק מכל השבוע, אולי.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה. אהבתי את לפני-הסוף.. (סטייל הפרסומים המעצבנים למגורים) [ליצירה]
- [ליצירה] רק בלי השורה האחרונה בבקשה.. צריכה לקרוא שוב. [ליצירה]
תגובות