קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
לכן צריך לנצל כל דקה בגיל חסר הדאגות הזה. עדיין אפשר למצות את הנאת גיל הנעורים. על הצד הטוב ביותר. לכן חיי את הגיל בצורה הכי טובה לך בכדי שישארו לך גם זכרונות נעימים ולא זכרונות נערות עשוקה.
[ליצירה]
קר ויקר
איזה יופי, אתה מדמה את האבן למשהו קר המונע רגשות, אך מאידך למשהו יקר (אני אישית משווה את האבן שעל לבי למן מועקה מצטברת)
בהמשך אתה כותב כיצד אתה מנסה להמיס את האבן הקרה ומפרט מה מכילה/ מה מכיל המחצב הזה, עד שלבסוף אתה משלים עם החיסרון האנושי ואתה כותב:
"אמשול בכוחות"
[ליצירה]
רדף השיג- הפתעה
ואולי -לא היו הדברים מעולם!
והעכבר ישב במאורתו -נכלם!
כי לא השיג גבינה על המדף
והחתול אחריו -רדף!
ואולי אני- אותו אחד!
שמואל ירושלמי -המיוחד?
אולי זה כמו שני קוני למל
שאחד תפילה ממלמל
והשני את פחימה מהלל?
ואולי זה אני -שני פרצופים
האחד ראשו בשרעפים
והשני עושה פרצופים?
האחד אביב והשני סתיו
אחד סימני קריאה ממחסן גנב
ושילב אותם בעל פה ובכתב
והשני לכתוב שירה- אהב
והכל שקר או כזב?
ועד שלא יקום האחד העולמי
ויגיד : אני שמואל ירושלמי
אעז לומר שזה אני! התם
הזאב בעור הכבשה
או - הגופיה שבתוך הכביסה
אולי
כבר חמש שנים על כולם אני עובד
את טלי פחימה מעודד
ובלילה אביב וסתיו הרומנטיקן המצודד?
אני דר' ג'קיל ומיסטר הייד
אחד דרוויש והשני לא נחמד!
אז אפצח בזמר ורון
זה הזמן לצאת מן הארון!
[ליצירה]
אני יודע שחלק ממהצדקה של מעשי האלימות כלפי ערבים הם "אגדות אורבניות" שמופצות בחוגים האלו. כששאלתי מישהו לגבי הסיבה הלכאת ערבים זקנים הוא אמר:
"הם עקבו אחריו ו..."
והסיבה לטבח ברוך גולדשטיין (שאחר כך ערכו עליו פסטיבל מרהיב - הן הימין הקיצוני והן השמאל הקיצוני איש איש בדרכו) הייתה:
"הוא מנע טבח שהיה אמור להתרחש בפורים"
ובטח אשמע גם שהסיבה לכתיבת "מוחמד חזיר" על קירות המסגדים היא:
"הם תיכננו לכתוב משה חזיר על קירות בתי הכנסת..."
אזלת יד של כוחות הביטחון זה דבר אחד. אך לקחת את החוק לידיים ולהבאיש את ריחה של ההתיישבות בעיני העם (אני לא ידוע אם הם עושים את זה כפרובוקטורים שלא במודע) משחקת לידי אוייבנו הגרועים.
תגובות