[ליצירה]
נקודה
דוקא ה'חיבוק הגברי', נראה לי שזה בא להראות שהחיבוק הוא לא 'רומנטי', אלא בא ממקום של חיפוש משען כלשהו. להיפך מ'חיבוק נשי', חיבוק גברי הוא יותר של 'אחוות לוחמים', ולא מיני.
(תרבות המערב ניצחה אותנו. המתירנות גורמת לנו לראות בכל דבר, את הדברים האסורים, וחבל...)
*תקראו לי תמימה, כך אני רואה את הדברים, ומה שהתרחש אז בלב המחבר, רק הוא יודע. בכל אופן- נכון לעכשיו אני סומכת.
** ולכל החב'רה שכתבו פה על חופש יצירה- אתם מומזנים לקרוא ולכתוב את הגיגיכם ב'במה חדשה' (ומשוחררת, ופרוצה, והרסנית). אנחנו (מבקרי אתר בעל גוון דתי) לא דוגלים ביצירה חופשית, אלא ביצירה חירותית, ויחי ההבדל הגס.
[ליצירה]
אאוץ'...
כואב...
המרחק בין האב שכל כך רוצה לגונן ולנחם את בתו, ויודע מול מבטה הקפוא שלעולם לא יוכל לצמצם אותו ולהחליף את מקומה של האם, הרעיה, הנעדרת.
חסרונה של האם כל כך מורגש ברגע הזה.
[ליצירה]
מבחינה ספרותית
זה מלא הומור וחד.
אבל מאד, מאד, לא אהבתי את הדרך שבה מוצגים כאן החוזרים בתשובה. אני מניחה אין כונתך שכל החוזרים בתשובה הם כאלה, ואפילו לא רק ה'שסנקים' שבהם, אולם הכותרת עלולה להביא אנשים למחשבה שזה מכוון כלפיהם. או שמא זו כן כונתך?
לא יודעת. , אשמח לקבל תשובה.
תגובות