בס"ד
אנו שופטים את עצמנו
לפי העתיד שעל פיו פעלנו.
אחרים שופטים אותנו
לפי העבר שהותרנו מאחורינו.
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גמני הדל, מצטרף לנל, שחבל, על חרוז ומשקל, על צורה ובכלל... בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] ממש תודה לבורא עולם על הסוכן האישי. ותודה לך על השיר. אכן, אני כל כך מרגיש את הצורך לשקוע מתחת לשמיכה, לאיזו שנת-חורף עד כי יבוא שילה. והמציאות זועקת: "בן אדם! מה לך נרדם?! קום! קרא אל אלוהיך...". בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] מת עלייך, בתש... :) בנימין (המסמיק הצעיר מחלם) [ליצירה]
- [ליצירה] כאילו שאפשר בכלל להפריד. חורבן הוא חורבן הוא אסון. מצאו לי אחד מאנשי גוש קטיף, חבל עזה או צפון השומרון שיכולים לשכוח ולהשאיר מאחוריהם את סאת-ייסוריהם, גלותם, בשל העובדה (שאמורה להיות מובנת מאליה) שפרנסתם אולי תשתקם עם הזמן. הנסיון לחבר בין הדברים כמשוואה - גירוש שווה נזק כלכלי; הנסיון להפריד בין הדברים - הלך הבית, הלכו החיים, אך החממות הגיעו; מגעילים אותי. או יותר נכון, מביישים אותי. הזהו אדם? [ליצירה]
- [ליצירה] ולעיתים: כמה קשה להתיר ייסורי-איסורי-אסורי קשר שכה בקלות נקשר; בכמה כח צריך להרפות לוותר, לבתר, לפטר; בכמה קשיים עולה הקלות השלת הנטלים הנמלים בהם עגנו. הפליגי, עופי, הינשאי... [ליצירה]
- [ליצירה] יאללה משאל-צורה!!! כל מי שבעד דעתו של רם בן חורין, שיגיב. מי שבעד היצירה - שיגיב! מלאו את חובתכם האזרחית! בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה... הנעל מכה שוב, מה? מעניינת אותי אבל, דווקא הקונוטציה המעניינת של הכותרת: "שלום לתמימות, (למדתי גם אני לשקר)". כי אם התכוונת לשיר המצויין הזה של רונית שחר, היצירה מקבלת תפנית שונה לחלוטין, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] זו לי הפעם השלישית שאני קורא ונהנה. כל כך מוצלח! [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... אהבה. זה צריך להיות במשפט אחד. זה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] נאמר התפילה - פותחת דלתות, הדמעות - בכוחן לפרוץ שערים נעולים, אך השמחה - השמחה בכוחה לשבר את החומות... [ליצירה]
תגובות