ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
אוי...
אני דווקא מכיר את השיר ההוא, ואני אוהב מאוד את הביצוע הסנטימנטאלי, הרוגע והנינוח של עירית דותן... כעת, מה רצית לומר בשירך שלך? האם זהו העימות שבין ירושליים לתל-אביב? האם זוהי קינה על מראות וחוויות שנלקחו בגלל מאורעות החודשים האחרונים / השנים האחרונות? מכל-מקום...יפה!
[ליצירה]
ממחיש בצורה
מאלפת ממש- את ההבדל שבינינו לבינם. ו-לא, לא הייתי קורא ליצירה זו "נונסנס". זה ממש לא "נונסנס". זה מתאר מציאות עגומה ביותר, את ה"עיוורון התהומי" של חלק גדול מהציבור הישראלי בקשר ל"סכסוך"הזה, ה"סכסוכונצ'יק הקטן הזה" שבינינו, לבין הפלסטינאים...
[ליצירה]
אכן, נחמד הדבר...
רצית פידבק? קיבלת! (למרות שהרעיון ממש לא חדש. כבר 'מליון' אנשים אמרו זאת בעבר... ששש, מה אתה עושה? שוב אתה רוצה להעציב את לב הילדה?!)
[ליצירה]
הגעתי למסקנה-
שהוא עושה את זה בכוונה, נכון "ירושלמי"? ז"א- אתה לא ממש מתכוון לזה, אתה רק מנסה להראות "כאילו" אתה פרו-סובייטי, נכון? אתה כנראה רוצה לפרש לנו את מהותה של המילה- "אנאכרוניזם"... ועכשיו נשאלת השאלה: "למה?", "מה אתה מנסה להשיג בכך?"... אנא ענני, כי כבר פקעה סבלנותי! שונא אני את החזרה המונוטונית הזאת של שירים פרו-סובייטים שאבד עליהם הקלח! מה, נאלמה לשונך או מה..?
[ליצירה]
רגע אחד,אז
זה שלך או שלו? כי אם זה שלו- אז תני לו את הכבוד הראוי לו ותשאירי זאת ברשותו. את יודעת- כתוב בפרקי-אבות: "האומר שלי שלי ושלך שלי- רשע"...
[ליצירה]
רגע... אז למה זה טוב???
אני אולי קצת מיושן, אבל... תמיד אני מחפש את ה'מסר' שבכל דבר, את הרובד הסמוי... זה שיש פה מכתב שמנוסח באופן...'נאה'...זה עדיין לא מצדיק את הבאתו לפנינו! (אני יודע שנכתבו ונכתבים פה באתר דברים הרבה יותר שטותיים וחסרי-טעם מזה המכתב, אבל- בכל זאת!)
תגובות