[ליצירה]
מקסים.
מתוך עייפותי אני דולה מעיין
שנובע מאדמת חמרה אדומה
יבשה
שהתלחלחה
ממכתבייך הנוגעים
אל ליבי
נוגעים בחלק המודחק בתודעתי
נווגעים בשכול.
אני מבין אותך מעמק היותי
ומקווה
שזה רק כשרונך
שבדה לו
ריגושים של חושך
שזה רק דמיונך הפרוע
ולא בא-
מת.
[ליצירה]
איילה...
את בעיקר, קלעת לתחושות שליוו אותי בעת כתיבת השיר, השורה ההזויה הזאת (אני מודה), נכתבה מהחומרים הנ"ל, קריאת הצאן במרעה, הניגון/יבוב החסידי, ופשוט זעקה מלב שעלתה בי כשכתבתי זאת מזום מה בניסוח הזה, אפשר גם לחשוב אולי זה כינוי חיבה לאותה דמות נאדרת שעליה הדובר מקונן.
תודה לכולם על התגובות, אגב, יש לזה גם לחן נוגע ללב, כשאזכה להקליט אותו בע"ה, אכניס אותו גם לקטגוריה-מוסיקה.
תגובות