[ליצירה]
עדי, את
יכולה להבין כרצונך.
אני כתבתי את זה במחשבה על מישהו שבחר מביתו ומנסה להסתדר. אולי עמדה לי בראש תמר ממישהו לרוץ איתו.
הראל,
מוטו אובריגדו.
[ליצירה]
---
באמת, אין לי מה גאה להיות במוצאי. ולו היה מגרמניה, מספרד, מהולנד, ממרוקו, מאוסטרליה או מהפיליפינים, אין לי מה להיות גאה בו.
כן, הוא מעשיר את חיי במאכלים, במוזיקות אולי, באספקטים מסויימים מאוד בתרבות שאני נחשף אליה.
אבל הוא לא חלק מהזהות שלי, אני לא רוצה להמשיך את זה.
כולם קיבלו את התורה בסיני,
ושל כולם היא המדינה, והארץ.
מין סגירת מגעל שכזו.
רן, יהודי ישראלי.
(כתבתי על זה קטע שיכול להבהיר את זה יותר טוב - תקווה לעיגול הנושן)
תגובות