לפרקים,
נובטים בי רגעי-פעם
מצמיחים מתוכם זיכרונות קרטון
שיקרסו לתוך עצמם
אם רק אנסה
לסמוך עצמי עליהם
ויעלו בלהבה
כשאך אמקד בהם
את
אור-מבטי
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] למה ? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את המושג "זכרונות קרטון"... זה כמו לומר "חלומות פלסטיק" או "אשליות שעווה"... יש בצורת הביטוי הזו משהו מאד יפה, אני חושבת. [ליצירה]
- [ליצירה] נו...מה אחדש? טוב..כרגיל;-) [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי כ- 8 פעמים ואהבתי כל פעם מחדש [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה שניה שלך מצאתי את הדבר היפה הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] הזכיר לי את 'זרעי קיץ'. רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מבחן התוצאה אם שתיהן בסופו של יום מדוכאות ובעיקר בודדות - מה ההבדל הגדול בין כותבת המכתב לבין הנמענת שלו? האם בחורה יפהפייה שבשל זווית מסוימת באישיותה משליכה מעל פניה את כל הבחורים - היא יותר מאושרת מרעותה המושלכת? אולי יש לה חוויית שליטה חזקה יותר, אך לא מעבר לכך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא אני לא מסכים. לא שייך לתת תגובה אחת בודדה על בציר כזה של עסיס נפלא. אז רק רציתי להגיד, כאן ועכשיו, ש - "כמה אני מרגישה ניכרת" הוא אחד המשפטים החזקים ביותר שקראתי מימיי. ובנימה מבוסמת הייתי אומר: "עווווווד!!! עווווווד!!!!" אך תגובתך שלך, הכותבת, העכירה את צלילות היין והפכה אותו לדם-ענבים (או דמעות ענבים). אויה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע מה, העיקר שקראת (ושקראתי) את רחל. כל השאר שולי [ליצירה]
- [ליצירה] זה אתה? אני כל כך שמח שאתה כותב על נושאים לא-פוליטיים! מה גם שעשית את זה ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה טוב! כמו שכבר כתבתי כאן בעבר - אני אוהב את השילוב של מינימליזם, תמונות חיות ורגש מרוכז. יופי, איה! [ליצירה]
- [ליצירה] * אהבתי את הריצה הפראית על הלשון [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה ומזל שעובדת איתי מושבניקית, שבמקרה לימדה אותי לפני כמה ימים מה זו באלה. מעניין ה"כמו" שלך. כשאת כותבת "זה כמו לשכב פרושת אברים" וכו' אפשר לחוש בחדות שזו לא סתם מטאפורה, אלא שבאמת ניסית ואת יודעת שזה כמו. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שאת טועה, סוסתי את הפסיכומטרי שלי עשיתי לפני 13 שנה, ואני בכלל לא "את" אלא "אתה". היצירה (?) הזו לא קשורה כלל לפסיכומטרי, אלא לייאוש. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! אל תיעלב, אבל אתה צריך להיות מורה. פשוט דרך נפלאה ומרתקת להעביר סוגיה מסובכת, ועוד להשאיר את ה'לומד' עם חיוך שלא יורד בכביסה! [ליצירה]
- [ליצירה] לעופים לעופים - בעיקרון, אתה צודק. אני מסכים כמעט עם כל מילה. אני לא חושב שהשיר הזה מפאר ומרומם, גם אם הוא לא ממש מביע ביקורת. ניסיתי לקחת תמונה שקיימת או לא קיימת במציאות, ולהציג אותה בפניכם. עיקר האפקט של השיר הוא בעיניי - כפי שביטאתי בכותרת שנתתי לו - יצירת הניגוד בין התוכן הזוועתי לבין המשקל הילדותי-משהו, המתרונן. ניגודים כאלו מעוררים בי מחשבות, תשומת לב הן לצורה והן לתוכן. הניגוד המזעזע הזה בעצם מקיף אותנו כל הזמן. למשל כאשר הטלוויזיה סוחרת במוות: היא מציגה בפנינו מהדורת חדשות מדממת במיוחד, שנקטעת באמצעה במקבץ פרסומות. ואחר כך באים במאים, לוקחים תערובות של רצח ואימה ורוקחים מהן להיט קולנועי שובר קופות. השיר דנן מנסה לרקוע על המסך הקצנה של ההתנהגות הזו. הנה, ניקח אירוע סופר-טראגי ונעשה ממנו מחזמר. למה לא. [ליצירה]
תגובות