"אני שונא את האנשים שנוטלים ממני את בדידותי אך אינם מעניקים לי חברה של אמת".
(מיוחס לניטשה)
יהודית בת עמי
-
יהודיה בת לעם ישראל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לחוד וביחד אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון. אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים. אפי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. מזדהה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד רוב האנשים שנוטלים את בדידותינו אינם מעניקים לנו חברה של אמת,שאם זה היה כן מה היה המיוחד שבחברות אמת? ואולי אני טועה... [ליצירה]
- [ליצירה] כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] אני, אישית, חושבת שיש מן קטע כזה לכתוב "שירים אבודים", כולנו חשים אבדן, במקום מסוים, ושיר זה אחד הדרכים היותר יפות להביע את תחושות החיסרון שלנו. אסתר, את כותבת מקסים, עדין ומרגש. השורה שהכי אהבתי היא: "השמש ייבשה את דמעותי ונטשה אותי ללילה", לא יודעת למה, אולי כי בלילות אני באמת מרגישה איך תחושות הבדידות מתגברות פתאום, והצלחת להביע את זה כ"כ מדויק. סוערה צדקה כשאמרה לי שאת אחת היוצרות הכי מוכשרות באתר. [ליצירה]
- [ליצירה] טעמתי ואהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] סוערה, אני חייבת להודות שבהתחלה היה לי קצת משעמם ולא הבנתי מה מצאת טעם לתאר בשלוש פסקאות איך הראש שלה זז עם המוזיקה... אבל אחר כך... אין עליך, סו, אין. [ליצירה]
- [ליצירה] ומקווה שלא הייתי מדי פרובוקטיבית. [ליצירה]
- [ליצירה] מחסירה פעימה אני לא מאמינה שאני כותבת את זה, אבל... זה לוקח את אנתרופיה. פשוט לקרוא ולא להאמין שמישהו יכול לכתוב ככה. הידיים שלי רועדות עכשיו, כשאני מנסה לנסח תגובה הולמת, כותבת משפט ומוחקת, "לא, זה חסר.. זה לא מצליח להביע.. זה הרבה יותר מזה". כשאתה מכניס מחשבה לתוך מילה אתה כולא אותה בגבול המצומצם שהמשמעות של המילה מעניקה לה, אך יש דברים שאין להם גבולות, שהם אינסופיים. לכתוב לסיפור הזה תגובה במילים זה כמו לנסות לגעת במספר טרנצנדנטלי... [ליצירה]
- [ליצירה] סיום כואב, ואמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמצת... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. נותרתי ללא מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מזה, אהבה, הוא מקסים ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] אחד השירים הטובים שנתקלתי בהם באתר בתקופה האחרונה. [ליצירה]
תגובות