כמות נצחנו את היטלר,
כך גם אימפריאליזם ינוצח.
עם אודם דגלים,
בראש תורן,
נצא אל הקרב.
נצעד ברחובות;
נחצה שדות שתי - וערב.
אל פסגות - הרים נעפיל.
נבנה עולם חדש;
עולם ללא - עוני.
נגיע,
אל עתיד מזהיר!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- מגל וּפטיש חרות על דגלנו!
- אל תִלַמדו נערים מלחמה!
- אֶרֶץ פלצים בוֹשי בחוּקַייך!
- האם סטאלין וסאדם היו פושעים?
- בממשיות - יחודיותה של יצירה ספרותית
קשור אלי
- [ליצירה] ---- אני יכול לדמיין את ירושלמי צועד בגאון עם הדגל האדום ואחריו צועדים בסך אלפי ומאות אלפי קומוניסטים [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אולי טעיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] סיכום נצחוננו על האימפריאליזם יהא כמו נצחוננו על היטלר. מי הדובר במשפט זה? האם העם היהודי? וכי הוא ניצח את היטלר? מעיון בהמשך הקטע נוכל להיות יותר ממוקדים. חציית שדות שתי וערב הינה אסטרטגיה מלחמתית ידועה, אך הדגלים בראש התורן מן הסתם רק מקשים על הלחימה. העלייה לפסגות ההרים עם הדגלים הכבדים מביאה, ע"פ המחבר, לעולם ללא עוני ולעתיד מזהיר. האם נוסתה נוסחת פלא זו אי-פעם? העפלה עם דגלים אדומים בראש התורן אל ההרים בחציית שדות שתי וערב, תוך כדי הפצצות בסגנון מלחמת העולם השנייה? וכיצד לא משכיל הדור להשתמש באסטרטגיה פשוטה זו? כל זאת ועוד, בשיר הבא של מר שמואל ירושלמי. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התקפתך על מאמרי לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות. לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! שירים קומוניסטיים, אני כותב לא מעט זמן, ובין היתר, הם נקראים ומתפרסמים במפלגות קומוניסטיות. [ליצירה]
- [ליצירה] בושת וחרפה לממשלה הזו לגבי אמירתך: כבוד! לממשלה המטומטמת ואכזרית הזו, רצוני להעיר, כי לא עלינו ממשלת זוועה כזו, הפוגעת בעניים וקשי יום, כדי שיהיה לה כסף לנהל מלחמות נגד פלסטינאים. גם אני פגוע ממשלת זדון הזו; לכן, אל לך לשיר הלל לכנופיית בריונים, ברשותו של רב - הקצבים ונותן חסות לשחיתות בניו. בושת וחרפה, לבוחר הישראלי, הן משמאל והן מימין, הנותן ידו לדוקטרינה הציונית של השלטון הישראלי; דוקטרינה, שפירושה - שיעבוד לצמיתות למלחמות ולשפיכויות דמים. עד כאן! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי קדימה אז אין צורך להרחיק עד איטליה של שנות ה-20; הרי גם בישראל, יש מלגה לאומנית ימנית, תחת אותו שם. ולגבי יצירתי הנ"ל, אז אין שום קשר בינה לבין פאשיזם. [ליצירה]
- [ליצירה] בשיר מותר, לפחות, כאשר צרכי חריזה דורשים זאת, להמיר זכר בנקבה ולהיפך. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי שאלותיך לדייט - פירושו: להכפיש; להשמיץ; להוציא שם רע למישהו. לגבי החלפתי בין קובוץ לשווא, אז עשיתי את זה מטעמי חריזה. השיר מכוון לאלה הנוטים להמעיט בתרומתה של ברית-המועצות לניצחון על האוייב הנאצי, שלמרבה צערינו, אנשים כאלה, מצויים בכל העולם. ולגבי, מה שאתה מכנה "הכיבוש הסובייטי", אז נכון, ברית המועצות עשתה לא מעט שגיאות בעת כינון השלטון הסוציאליסטי במדינות מזרח-אירופה, אל זה לא היה כיבוש! זה היה שחרור, שהביא לכינונם של משטרים סוציאליסטיים בתמיכתם של המונים. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי מילה צוק צוֹק, זה מצוקה; חיי דוחק. מזה, גם צוק הימים [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי 92 באתה תקופה, שזה היה סך הכל, איזה שלוש ארבע שנים אחרי שהגרתי לארץ, עוד לא הבנתי מספיק את המציאות הישראלית. היום, אני מכיר אותה; וזאת הסיבה, שמזה הרבה מאוד שנים אני איש שמאל רדיקלי ומתנגד לציונות. את זה, אני עושה ממניעים פטריוטיים בלבד, כי אי-אפשר, בתור תושבי הארץ הזאת, להתעלם מתרבות ולאומיות ערבית-פלסטינית, שהנם חלק בלתי נפרד מהנוף וההיסטוריה הישראלית. אני מקווה, כי בעתיד יווצרו תנאים נאותים, שיאפשרו התאחדות מרצון בין שני עמינו והפיכתם למדינה אחת משותפת. [ליצירה]
- [ליצירה] מדובר בבילבול קטן כוונתי הייתה מאות חמש-עשרה שש-עשרה [ליצירה]
- [ליצירה] אז כך! אני מפרסם בהרבה מאוד אתרים בארץ ובעולם, בלי להסתכל מה תהיינה התגובות. לכן, אין לי שום עניין לפרסם דווקא באתר צורה, אלא בצורה אני מופיע במקביל להמון המון אתרים נוספים. ומה שדווקא כאן, אני זוכה למטחי ביקורת יותר מגזענית על דעותיי, אז אין זאת אשמתי, אלא אשמת החינוך הגזעני, שלמרבה הצער, העולם שורץ בה. [ליצירה]
תגובות