גונבת איתך עוד כמה דקות של אושר.
זה מה שהלו"ז שלך והמצפון שלי (ולהפך)
מכתיבים לנו.
גונבת ממך עוד כמה דקות. אושר.
אולי אתאשר בעצמי.
את אשר נגנב יש להשיב.
[ליצירה]
מחשבה
המעניין הוא בטקסט הפוליטי הזה הוא שיכולים לקרוא אותו אנשים מאסכולות פוליטיות שונות לגמרי ולמצוא בו ביטוי לתפיסתם. בדומה לשירי מולדת מסוימים, כגון: אין לי ארץ אחרת, שיר מולדת של אביב גפן (עורי עור) ועוד
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
היי אורנה
במקרה עליתי על קיומך כאן. קיומך במובן של יצירות. אין לך מושג כמה החיים שלך נשמעים שונים ורחוקים ממני ובכל זאת מתוך הכתיבה האמיתית והזורמת דיברה אלי. במיוחד הסיפור הזה, שמתאר התרחשות שגרתית מן הסתם בביתך, גרם לי לחשוב על הכמיהה של אשה כמוך "בניין שלמית", אני קוראת לכן (את מן הסתם גם עונה ללוק החיצוני של ההגדרה, כך אני מאמינה), לקצת לבד. לאישיות עצמאית, אינדיבידואל במרחב המקוון. להתנתק מההגדרות של אמא (ל-11 ילדים שיואו) ורעיה ולהיות קצת מישהי, שמקבלת מיילים ותגובות. הא לך תגובה - אוהדת.
[ליצירה]
תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד.
תגובות