משהו אוכל אותי.
משהו נוגס בי בכל פה, זולל
חלקות מדושנות.
אני אכולת געגוע.
וכל החכיונות האלו
מותירים אותי צמוקה
כזכר לימים עברו.
ועיניים חומות גדולות מרחפות באוויר.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... יפה מאוד. מעביר את התחושה.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אם הבנתי נכון, אז המשחק-מילים של "מהלך בין שיטה לשיטה" ממש יפה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יו.. כואב לקרוא. אן שרלי אמרה, ואין לי כרגע את הציטוט המדוייק, שרק מי שמסוגל לנסוק גבוה גבוה ולגעת בשמיים, גם יפול למטה לתהום ויחווה את כל עוצמת הכאב.. אבל היא מעדיפה להיות אדם כזה, מאשר להיות אדם רגיל שגם האושר וגם הכאב שלו פושרים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ולפעמים, האי לא יודע עד כמה הוא חשוב לאדם שלו. עד כמה הוא מציל אותו מטביעה במים גועשים. לפעמים, החיבוק לא מבין שהוא הדבר הכי טוב שקרה לאדם שלו. שרק רצה לקבל חיבוק. בקבוקי הזכוכית נשלחים ריקים, אין בהם משמעות. האדם כבר נתן את כל מה שיכול היה להיות בהם- לאי שלו, לחיבוק שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... פליטי פינג-פונג מגיעים לפה, אנה אנו באים... (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... כואב מאוד מאוד. יותר מבכי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממ.. אכן כן. מנענעת ומברכת בשם ומלכות (:. אשכנזיה שכמוני.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני מתה על ההערות הענייניות שלך (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... העציב אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מעניין. אבל אני לא יודעת אם את יודעת ממתי היינו. זה כבר הרבה זמן, בכל זאת. (בר"ח אלול זה היה שנתיים). קשה לאמוד את השינוי מכזה מרחק של זמן, במיוחד שעברו עלי עוד דברים מאז. פעם הייתי בת 17. ובכל זאת ברור שהשתנה. [ליצירה]
תגובות