סימן / שי ד.
כשהעיניים נעצמות
והמחשבות שוקעות
עוד לפני בוא היתוש
אני מנסה להעביר
מחשבה בכתב.
בערב יום הזיכרון
שברתי לב
שיזכור
כי אנשים נוטים לשכוח
ואם לא אתן סימן
איך תזכור?
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כבר אין פה קוראים, אה? איפה נעלמו כולם???????? [ליצירה]
- [ליצירה] הדיכאון- אין הוא מבזה את היפה ונעים הוא מקטין ומצמצמם. מעצים את השחור ממרר (ממראר) את הקיים ומוסיף נופח התקמטות. כשכל זה עולה על כל דמיון נופח ונוסק. נופח ועולה השמיימה. [ליצירה]
- [ליצירה] יהודיה, אני ממליץ לך לא לכתוב בצורה המרכזית כי זה פחות קריא. לא ממש מוצלח בכל שיר. הנה הארותיי: חוט של משי, עדין כמעט שקוף כמעט בלתי מורגש. * לא מתחבר כל כך עם שאר השיר. הקשר מובן אך לא זורם. וכשאני בבדידותי סיבים דקים של משי עטפוני, * למה בזמן עבר? לא שייך לזמן שבו מתחילה. והוצפתי* געגוע. *כנ"ל דבורים קטנות מפזרות על עפעפי*י אבקן מהפרח שעזבתי. אהבה עדינה, . חוט של געגוע הרבה הצלחה בהמשך.... שי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מיטל! [ליצירה]
- [ליצירה] (שילוב האלוקים. מוצלח גם הוא). [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב. כתוב יפה. א םהדמעה היא מתאבן, לא רוצה לדעת מה המנה העיקרית... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] סנקסיו [ליצירה]
- [ליצירה] לא. [ליצירה]
תגובות