אירוע מוחי
אני עומד לידךָ בבוקסר
ונותן לך הוראות הפעלה.
זו כבר פעם שניה
ואתה
נותן בי את המבט הסמיך הזה
שאין לי דרך לפשט אותו.
אז מה לעשות,
ואני מסביר שוב.
אתה מזיז יד לפעול- ונעצר.
ושוב.
אני
במסך
בבואתך משתקפת
ואין אונים.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא נגמר. [ליצירה]
- [ליצירה] מיהו מר צח? [ליצירה]
- [ליצירה] תלוי מה אתה חושב על אמא שלך כשהיא שמה לך אותה על הראש [ליצירה]
- [ליצירה] ואני אומר זאת: "נבער"? כלומר, טיפש. אולי רצתה לומר: בוער. אך לא כך. והשימוש הרבה במילים. פרסי זאת לחלקים ארוכים ורק חרוזים ללא ייחוד. למשל, "כמו שמש לוהטת, גופי נבער מהתשוקה ועוצר הזמן מלכת בכל רגע ורגע שבו רואה אותך והייתי נותנת הכל כדי שתישאר, ולא רק בדמיון ללא חומך, בלבי אני מרגישה רק קיפאון" בהצעת עריכה קלה: "כשמש הלוהטת- גופי בוער מתשוקה ועוצר הזמן מלכת, בִּרְאותי- אותךָ ולוָאי שתישאר- ולא בדמיון ללא חומך- בליבי הקיפאון". [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה יפה ונוגע. ויהיו צ'יזבטים? [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] הדיכאון- אין הוא מבזה את היפה ונעים הוא מקטין ומצמצמם. מעצים את השחור ממרר (ממראר) את הקיים ומוסיף נופח התקמטות. כשכל זה עולה על כל דמיון נופח ונוסק. נופח ועולה השמיימה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעט מן הרוגע. תודה לך (יצירה). [ליצירה]
- [ליצירה] אוי מעיינוש, איך את כותבת כשזה בא לך.... להתמוגג. [ליצירה]
תגובות