כשעליסה מארץ הפלאות
תפגוש בנסיך הקטן,
היא תוכל לתת לו נשיקה
והוא יוכל לקטוף לה פרח.
אבל - חבל - איזה - מן - מזל -
הם לא דוברים אותה שפה.
באמת שזה לא צריך לשנות
כלום באמת, אבל אני יודע
היא רק תוכל לתת לו נשיקה
והוא רק יוכל, לקטוף לה את הפרח.
[ליצירה]
הדבר העיקרי שאני אוהבת בקטע הוא שזה מדבר על נושא יחסית נדוש ולעוס, אבל הוא מציג את זה מזווית טיפה אחרת ומצליח לדלג מעל המחסום הזה.
אני אוהבת שזה לא "תאהבי אותי קצת יותר ונצא לטיול מדהים בין שמים וארץ והכל יהיה יופי טופי וניהיה החברים הכי טובים בעולם".
הכל הרבה פחות מתוק ולכן, בעיני, יותר ראליסטי ואמיתי.
"תכסי את הכיעור שלי
במילים יפות
זה יפצה על הצער
זה ישאיר פירורים
לימים של מחסור"
זה קטע בשיר שממש אהבתי.
בקיצור, עבודה מעולה, כל הכבוד.
[ליצירה]
חותם הי,
התחלת מתיאור סיטואציה שהבנתי, ולשיר היה קצב ממש טוב. אבל, (ודי מהר אני מודה) הלכתי לאיבוד.
גם הקצב קצת השתבש וגם פתאום לא היה לי שמצ של מושג למה את מתכוונת (אחרי שכבר חשבתי שכן...)
אפשר עזרה?
תודה דנדוש.
[ליצירה]
ממש אהבתי את המקצב של השיר, הוא זורם נהדר
והשבירה בסוף ממש מתאימה....
לצערנו, אנחנו מספקים את החיפוי לעצמנו ברב המקרים.
ורק בחלוף הזמן.
דנדוש.
[ליצירה]
כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
תגובות