את הדיו והקסת החלפתי בעיני
והנייר החתום הפך
לפנים מספרות.
ובמקום מילה משקרת
היה מבטי משכר
ודמעתי מגלה את הכל.
וכל קמט של צחוק,
או הרמת גבה,
או גומה,
אמרו לך
את שלא יכולתי לומר.
אמרו את חטאי
כאבי, תפילותי
געגועי---
וקראת.
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
סו..
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
למישהי אחת החמודה
את כל כך צודקת! הנה שיניתי.
והפעם זה לא היה בגלל שאני כל כך גרועה במתמטיקה- אלא בגלל שמלכתחילה הדירוג היה שונה- שיניתי אותו בהמשך אבל לא את ההפרש...
תודה על התיקון,
סוערה.
[ליצירה]
היי מטר :)
קודם כל- ברוכה הבאה.
שנית, זה לאו דווקא העניין של "המכנסיים האדומות". קשה למצוא בחורים דתיים שימצאו את עיסוקם בתחום המתואר בסיפור (אמנות).
אבל יש כמה כאלה, עם אומץ לתת דרור ליצרים כגון אלה- ועם זאת לשמור עד כמה שניתן על אמות המידה ההלכתיות והדתיות.
אל תתייאשי. בהחלט יש כמה כאלה.
מכירה כמה אישית.
[ליצירה]
:))
חייכתי לי מאוד.
וולקאם.
במיוחד מהעובדה שבחרת בקטגוריה של "משפט אחד". בשניה הראשונה לא הבנתי למה.
ואחר כך- צחקתי ממש.
רעיון מצויין, כמו גם הכותר השנון של הספר שלך.
בהצלחה!
[ליצירה]
וואו...
בדיוק חשבתי לאחרונה שאם אנחנו לא מפנימים את האבלות על החורבן- אולי אנחנו לא ראויים לבניין?
יפה.
אולי יותר מתאים ל"קטע" גם אם השורות נראות כ"שירה".
כך נראה לי הקטנה.
[ליצירה]
יו!
סאורי, הפכתני פרוייקט? מעלים פה יצירות באוב...
קישתה, ללכת מדף היוצר שלי- יש יוצרים משובחים פי מאה (תציץ בנתיבי הגולשים).
אבל מה זה תודה על הקומפלימנטים וכו'.
באמת מחמם את הלב.
תגובות