נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אח, זה שי במייטבו! [ליצירה]
- [ליצירה] לצערי, דיוויד גריי- לא מצלצל לי מוכר, כך שאת ההשראה לא קיבלתי ממנו... אבל -תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שזה טוב שלא הצלחת להזדהות.... תודה על התגובות וחג שמח! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה, אבל- אולי אלו שני צדיים של אותה מטבע, או שאלת הביצה והתרנגולת, היינו, מה נובע ממה, ובעצם, אולי לא... עזבי. נראה לי שלפעמים רוצים להיות לבד, אבל לא להתבודד-להיות בודד, אני מוצאת הבדל עצום בין לבד לבדידות... [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב- הייתי מעמידה את הבית האחרון בפני עצמו, הוא יפה ויכול לעמוד לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם צחית, אך הייתי מסווגת את היצירה לא כשיר, אלא... לא יודעת, תחשוב על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] אז אספר לך באישי, אני שמחה שזה מסקרן... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד, מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה, לפעמים בניסוח מנסה להיות מליצי משהו, וזה קצת לא שייך בעיני. חוצמיזה- להבדיל מרוב היצירות המתפרסמות כאן תחת קטגוריית ה"שירה", זה נראה שיר מתאים להלחנה... (וזה לא הערה טובה/רעה) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כנה, רגוע, נעים ומעורר הזדהות. [ליצירה]
תגובות