אין צורך במנורות בצידי הדרך
אם הדרך עצמה אינה חשוכה.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה מצא חן בעיני. בעיקר עם ההקשר של הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, אז אתה אומר ש... אין צורך ב'בנות-שמחם'??? (סתם, בדיחה תפלה...) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל הדרך עצמה אינה חשוכה כאשר יש מנורות בצדי הדרך או אור חיצוני אחר. (מעולם לא ראיתי דרך שהיא עצמה אינה חשוכה אלא מלאת אור. אם היה שביל שעשוי ממנורה אחת גדולה לא ניתן היה ללכת עליו ולראות אותו מפאת הכוויות ברגלים והסנוור בעיניים). [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל כשיש אור כללי, שנכלל בכל התחומים, שאי-אפשר להימלט ממנו, שמכוון, אין צורך בכל מיני מנורות קטנות. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד הגדרה מושלמת, רק שאלה:האם זהו מצב תלוי,או שמא הדרך תמיד מוארת רק יש עליות וירידות ומישור? [ליצירה]
- [ליצירה] -- תלוי, נראה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, עדי! נהניתי לקרוא את התגובה. זה ממחיש את השינוי. צריך להבין שצריך להסתכל על אדם דובר ספרדית לא רק כ'דובר ספרדית', אלא גם כאדם, ואם רבקה לא ענתה לו ולא שיתפה פעולה בפעם הראשונה, היתה לה סיבה, שעכשיו הוא מוצא את עצמו בה. מעגל. (ד"א, כאילו במקרה, אחרי הרבה הרבה זמן שלא ראיתי את האישה הזו, ראיתי אותה בשבת) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני כל-כך מאושר. וזה מקסים. אקרא שוב. אהבתי את הציפיה הנרקמת מקורי התקוות. מדוייק. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הו, צודק. ופעם אחרת, סורי, אסביר לך על מודל זה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אני חושב שהשם יפה כמסר לחיים. גשר כעוקף גדר. [ליצירה]
- [ליצירה] כעעעעעעעעעע קראתי. כואב לי הגרון נורא, כבר יומיים. זה לא עליך, אז קצת מוזר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ו-? [ליצירה]
- [ליצירה] עדי---- ביקרתי במקום בו בילינו בעבר ביחד: בוני בלע בדים, בני בדק בגדים, בתנו בכתה. בהגיעי, ביקשתי בתחנונים ברכה. בכיתי. בום. אוף, שכחתי, אבל יש בפורום סיפור ארוך שכתבתי בב, שאחר-כך עשיתי ממנו סיפור ממשי. רצף הגיוני בבקשה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- היצירה שלי זכתה לעדנה. ממני - סנדלים. סנדלי שורש מרופטים. לא נעליים. איכסה נעליים. והיום אני פשוט הולך בלי סנדלים, בד"כ. (בתפילה יחף, בדרך מסונדל) --- ינקי, תודה. :) ומילוני, זה נשמא דווקא מעניין. לסדק קוביה הונגרית עם כפות הרגליים. יש לי קוביה הונגרית מהחורף שעבר בכיס של הז'קט. 3*3. בחורף הבא ימשיך רומננו הלא פתיר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- חיבבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה שיר נוגע, אבל השורה 'אני שנייה עוצרת' לא מתאימה כ"כ למשלב הלשוני שלו. [ליצירה]
תגובות