[ליצירה]
מצא לו את מקומו השיר שלך...
ישר אחרי "דרכה של אשה"
יום עמוס, מקרה כואב..
דברים המעיבים על הלב.
מחפשים דרך, מחפשים מוצא,
מחפשים מקום להתפרק..
משוועים לנחמה.
ומגיע אהוב במגע מנחם
גורם לכל הדברים
להתרוקן..
ןשבכל כבר ריק
והלב נקי..
נשאר הוא האהוב.....
ריקני.
[ליצירה]
בתש...
כאלה מחשבות?
תבושי!!!
טוב, לא נורא.. תזכרי שאנחנו תמיד פה בשבילך, ולא לחשוב מחשבות כאלה....
(ומה עם שזירת פרחים לחתונה?)
טוב, יומעולה ושופע אור!!!
[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
הדסה! יקירתי!
אני אוהבת את השיר הזה שלך, בעיקר בגלל שהוא כ"כ אמיתי. הוא בא לך מבפנים. ומשם הוא יוצא הכי יפה.
אוי, באמת למה.
אם אני לא אזהר, אני אמצא את עצמי זועקת ביחד איתך- למה????
הוי, הלוואי.....!!
תמשיכי לכתוב..
בתש
[ליצירה]
כן.. אתה מה זה צודק, עכשיו חלק ממגורשי גו קטיף רעבים ללחם.. כך שמעתי..ואין למדינה כסף בשביל החראוילות שהבטיחו להם, אז מה 'תה רוצה, שהמדינה גם תדאג לערבים טפילים שמתעקשים בכח לגור כאן? ועוד כל התהליך המטופש הזה נעשה דק בגללם.. תחשוב.
[ליצירה]
תודה שמוליק. הצלחת להחליף את המורה לאזרחות. מסכנים הערבים. אוי. מסכנים. (אנחנו לא מסכנים..)
מדינת ישראל אכן ביתה הלאומי של היהודים. כמו שלכל אחד יש ארץ משלו.(כן כן, גם לערבים. אני לא מבינה למה הם בכל זאת מנסים בכל כוחם להפוך מדינה של אחרים למדינתם.) גם לנו יש. זה אסור? שחכת מה היה בגלות? ("עם אחד מפוזר ומפורד".. זה מפני שלא הייתה לנו אז עדיין מדינה.)
מעולם לא חי בה?! הצילו! מה עשית כל חייך בבצפר?!
לא למדתם תנ"ך?? והסטוריה- לא למדתם? גלות בבל..מאז ועד קום המדינה היינו בגלות (לפי מיטב ידיעתי. אני לא מקשיבה בשיעורים..) זו הייתה יציאה זמנית מא"י ואז חזרנו.. והערבים היו שם.. ונלחמנו לקבל בחזרה את ארצנו..
חחח... מעניין שבדיוק גם הערבים מנסים למחוק סימנים שהיינו שם פעם.. היו כתובות בעברית או משו.. והם הרסו את הכיר.. או משו..לא זוכרת בדיוק..
טוב.. אני יכולה להמשיך ולבטל את טענותך הטפשיות וחסרות הביסוס. רק שאין לי כוח. ולך בודאי אין כח לשבת ולקרא את כל גיבובי, וקל וחומר שלא להבין..
יום טוב...
בת"ש