בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
זה ממש חמוד ביותר.
אבל עכשיו אני מעוצבנת כי חשבתי על משהו, אבל אז חשבתי על זה שוב, והגעתי למסקנה, שלא יעזור לי אם אני אגיד את זה, כי יהיה לזה קצת קשה לשמש רעיה כנגדי,
אז מה עם רע? כן. כל מה שתגידי ישמש רע כנגדך.
נו טוב, יו גרנט.
[ליצירה]
רן,
יש שיר של דנה ברגר, שהשם שלו זה 'נכנעת' בהווה.
"..כל יום אני מתפרקת
כל יום אני מתאחה
כל יום אני מתרסקת
כל יום אני שלמה
...
הפרח נובל
הקרח נמס
אני נכנעת..."
בקיצור, היא מתארת מצב יומיומי.
מה גרוע יותר?
[ליצירה]
הוי, זה מבלבל, גם כן אתה!!
|זזה למעלה בשביל לקרוא את זה עוד 17,5539 פעמים בערך|
"
המלצר היה בן זוג נהדר לשיחה, משחק ידידותי של
גו (משחק סיני עתיק), או סתם כוס תה.
"
- "שיחה" זה משחק ידידותי של הממציא הידוע של משחקים סינים עתיקים הנקרא גו?
ו- כוונתך הייתה עוגה נוזלית? (צ'מע, איתך באמת שאי אפשר לדעת.. עוגה נולית. הממממ.)
לא הבנתי מה קרה בסוף, התנור היה בעצם מיקרוגל שהיה בעצם כלוב? או שהכלוב היה בתוך המיקרוגל? בכל אופן, זה היה נראה לי סתם יותר מידי, שלא משולב בין לבין, אלא מרוכז- סיפור שכולו הקטע של הבילבול, וזה מוזר קצת.
מעניין לכתוב את זה באנגלית.
או, שבעצם- אולי זה פותר כמה בעיות של זמנים? היי, יפה! חבל שצריך משהו שהוא יותר מאמר ופחות חיבור..
[ליצירה]
ערכות הסברה נגד אנטישמיוּת.
(עדי, לא להיכנס לוויכוחים פוליטים עכשיו, כשהדם עוד טרי כל כך...)
היום בא אלינו אדם, איש טוב, מח"ט באיפהשהוא, בא להסביר על מה שקורה שם, והכל.
אני ראיתי מחבל שסוחב בכוח ילד בשביל לעבור איתו את הכביש, שלא יירו בו הצלפים. מה סוחב, הילד נפל, התגלגל, והוא מושך אותו, בשביל לעבור את הכביש.
רק ביחד,
רק ביחד נוכל לנצח.
ערכות השמדה עצמית.
לפעמים יש לנו ביד יותר מידי ערכות השמדה עצמית.
הסברה נגד אנטישמיות.
אתם יודעים, הערבים רשעים, רוצים לראות רגל?
--
שנהיה בריאים אמן.
תגובות