קרועה אני בין שני עולמות:
עולם הקדושה ועולם הטומאה.
יודעת אני,
שצריכה אני להנשא ולפרות ולרבות,
אולם כמהה אני,
לאהבת אישה.
פוטו אלבום
-
משועממת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמי, היצירה הזאת מאוד מאכזבת. אין בה את הרגש שנמצא בד"כ ביצירות שלך, התיאורים בה סטטיים וחסרי גוון. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב הכאב עולה מבין שורות השיר וגורם לצורך עז להזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר ארוטי נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאת היקרה, אני חלוקה עלייך לחלוטין לגבי העיקרון של צילום. ברור שלא כל תמונה מביעה משהו, אבל אם היא אינה מביעה דבר - למה לפרסם אותה באתר? זה שאת צלמת טובה, כולם יודעים, אפילו צלמת מצויינת - אבל אם תמונה איננה מביעה משהו עמוק, איזה תועלת נוצרת למתבוננים בה? [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, אבל אני חושבת שאם תאריך את זה עם עוד כמה ניגודים זה ייתן תחושה יותר טובה של היכרות עם הסיפור שאתה רוצה לספר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את כל היצירה, אך מעל לכל התעלה הבית האחרון. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] ביטוי נפלא לכורח של שני אנשים להיר אחד את השני, למרות כל הקושי שבדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מדהימה. זה מעניין שגברים נמשכים לסמכותיות (לפחות מחבר היצירה...). [ליצירה]
- [ליצירה] הקטע חמוד, אבל אני לא מסכימה לחלוטין עם תוכנו. החיבור שלנו עם הקב"ה נובע מהצורה שבה אנחנו מגלים אתו. עשית יותר מצוות - אתה יותר מחובר, פחות - פחות. ולדבר על המציאות בתור דבר "אירטוי" - זה סתם טעם לא נבון, לעניות דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה חמודה. שאלה קטנה: "הן לא תשמע דממתי, אלמת עלמה ברוכה?" - המהילה "הן" בתחילת המשפט נשמע כאילו צריך להיות נקוה בסופה, אז מדוע בא כאן סימן שאלה? [ליצירה]
תגובות