אין, אין מילים.
פשוט יפיפה!!
השיער, הפה, הסנדלים, התנוחה של הרגלים,
היד הרושמת, היד המחזיקה.
אין מילים!
רק שלא ממש הבנתי מה הקשר לכותרת, וגם מה הקשר למילים שכתובות שם למטה...
(סליחה מראש) חיים, זה לא מושלם, למה לטייח. מה שכן, ההשתפרות מאד מורגשת. הרבה צללים טובים, ובכפות ידיים ורגליים יש משהו מוזר קצת שלא מסתדר בעיניים... מובן בהחלט. (-אם הייתי מגיע למפגש ומנסה לצייר...).
הזוית של הראש קשה והוא יצא ממש טוב, איזה כיף לך. שאת יכולה לצייר משוחרר.
עןמר היקר!
כאשר היצירה טובה אין צורך בלחפש כינים זה הביטוי שלי ליצירות כי בכל אחת אפשרי וניתן לעלות על משהו לכן רצוי תמיד לפרגן כאשר היצירה טובה זו דרכי בחיים, ואת שיש לי לומר לשם תיקון במידה ואני רואה כאן למדתי להגיב באישי וללמד במידה וזה דורש מאד.
על קטנות אני מתפשר כאשר אראה התקדמות לטובה!
ושוב תודה ידידי ולך מיי על היצירה:
חיים
האמן לי עומר שאני רואה את שאתה רואה ואולי אולי עוד טיפה!
פרגן ידידי ויש גם אישי לתגובות בואו נתקדם כולנו קדימה בצורה חברית!
שלכם:
חיים
מקסים.
אהבתי אז, ואהבתי גם עכשיו.
הרעיון מאחורי הרישום הרבה יותר הזוי ביחס לשאר יצירותייך, בכל זאת.
סוסת אור - הרישום נעשה במפגש פסח. מסובך להסביר מה העיקרון של המלים...
תודה!
[ליצירה]
אין, אין מילים.
פשוט יפיפה!!
השיער, הפה, הסנדלים, התנוחה של הרגלים,
היד הרושמת, היד המחזיקה.
אין מילים!
רק שלא ממש הבנתי מה הקשר לכותרת, וגם מה הקשר למילים שכתובות שם למטה...
[ליצירה]
(סליחה מראש) חיים, זה לא מושלם, למה לטייח. מה שכן, ההשתפרות מאד מורגשת. הרבה צללים טובים, ובכפות ידיים ורגליים יש משהו מוזר קצת שלא מסתדר בעיניים... מובן בהחלט. (-אם הייתי מגיע למפגש ומנסה לצייר...).
הזוית של הראש קשה והוא יצא ממש טוב, איזה כיף לך. שאת יכולה לצייר משוחרר.
[ליצירה]
לא אתיחס אל השם של היצירה אלה למהות של הרישום.
שיפור גדול ביצירתך זו בריטוש העדין ובפרופורציה.
עבודת שיער מקסימה ניתן לומר שזה מושלם!
תודה לך:
חיים
[ליצירה]
עןמר היקר!
כאשר היצירה טובה אין צורך בלחפש כינים זה הביטוי שלי ליצירות כי בכל אחת אפשרי וניתן לעלות על משהו לכן רצוי תמיד לפרגן כאשר היצירה טובה זו דרכי בחיים, ואת שיש לי לומר לשם תיקון במידה ואני רואה כאן למדתי להגיב באישי וללמד במידה וזה דורש מאד.
על קטנות אני מתפשר כאשר אראה התקדמות לטובה!
ושוב תודה ידידי ולך מיי על היצירה:
חיים
האמן לי עומר שאני רואה את שאתה רואה ואולי אולי עוד טיפה!
פרגן ידידי ויש גם אישי לתגובות בואו נתקדם כולנו קדימה בצורה חברית!
שלכם:
חיים
[ליצירה]
מקסים.
אהבתי אז, ואהבתי גם עכשיו.
הרעיון מאחורי הרישום הרבה יותר הזוי ביחס לשאר יצירותייך, בכל זאת.
סוסת אור - הרישום נעשה במפגש פסח. מסובך להסביר מה העיקרון של המלים...
תודה!
[ליצירה]
מאוהבת
מקסים!!!
בתור אחת שמאוהבת במדבר יהודה כבר כמה שנים - כמה נכון! איזה השוואות נהדרות! מזמן לא שמעתי דברים כ"כ יפים על החצא האחורית של הארץ.
תודה רבה!!!
זה נכנס לאהודות ולחומר הדרכה!
מיכל.
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה! השיר הזה עשה לי הרגשה של פיספוס, כשקשה להגדיר האם העולם פספס אותה, או היא את העולם.
תודה!!!!
[ליצירה]
מקסים!!!! אני מכירה כ"כ הרבה וריאציות ל"עץ הנדיב", ואף לא אחת מצליחה כמו השיר הזה! אולי אני חשודה לדבר, אחרי שרב היצירות שלי עוסקות בקשר בין האדם לעולם הצומח, אבל עדיין - ישר לאהודות!
תודה!
[ליצירה]
נראית לי מוכרת... : )
יש בזה משהו מוזר, לראות תגובות לפורטרט... קצת חודר, קצת מרגישים חשופים... סה"כ אבל - די כיף, נכון?
מקווה שתמשיך לפרסם יצירות...
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
תגובות