[ליצירה]
אז ככה...זה בעיקר מגעיל.
ובתור ציור ולא רעיון הייתי אומרת שהעיניים גדולות מידי.
הטכניקה של הקווים יפה.
מה אני יכולה לומר זה פשוט מגעיל אותי בלי קשר לכישרון שיש או אין לך..אז קשה לי להגיב יותר מזה..
רפואה שלמה.
(חח סתאאם)
[ליצירה]
מיבלש, אהבתי את תגובתך.
את נהדרת, וגם צודקת, התאוריה שלך מעוגנת בפסיכולוגיה וגם בחז"ל שאמרו שאין אדם מדבר אלא מהרהורי ליבו, וכל הפוסל, במוּמוֹ...
[ליצירה]
ניתוח אישיות
היי זהירות! תגובות כמו שלך הן הכי מעניינות... חבל שלא פירטת. יש לי תאוריה שכזו, שאנשים מגיבים למה שהם רואים עפ"י מה שיש להם בפנים - כך שרב היצירות שלי, למרות שלא ברמת ביצוע טובה בכלל, מנסות לעורר תגובות אצל האנשים, דרך תמונות ומצבים חזקים - לטוב ולרע. ליצירה זו ספציפית, כבר שאלו אותי על וולדמורט, פיצול אישיות ועוד, ככה ש"מגעיל" אני באמת לא הבנתי... אשמח אם תרחיב.
לשאר המגיבים - תודה על התגובות.
[ליצירה]
פסיכודליה -
סמים, טירוף חושים ומוסיקה מבולבלת. אולי בגלל זה זה מגעיל. הקרחת קצת מצמררת. זו אשה, לפי תווי הפנים.
הפיצול שבאדם, לפני ואחרי. הפנים והחוץ.
העיניים מצויינות, לדעתי. לא שאני מבין משהו.
רואים בפרצוף שמאל את הריקנות המחשבתית.
תודה!
[ליצירה]
הממ... הייתה לי איזה חצי שעה פנויה, והחלטתי לראות את כל היצירות שלך, אז הנה ביקורת:
הרעיונות לציורים הם סה"כ מאוד טובים, אבל יש משהו בטכניקה, שהוא מאוד לא בסדר, לא אנושי. דבר ראשון, על הרבה מהדמויות, לא נראה שחלים חוקי הפיזיקה, והן תקועות בתנוחות לא טבעיות ומוזרות שמפריעות להסתכל על הציור. כשאת מציירת גוף\איבר גוף, אם את לא יודעת את האנטומיה המדוייקת, את חייבת להסתכל על מודל חי, כדי לראות איך זה פועל. דבר שני, את חייבת להוסיף עוד פרטים לדמויות, כי הן פשוט נראות ריקות. -אני לא מתכוונת ללהוסיף עגילים או אביזרים, או משהו כזה, אני מתכוונת לצלליות, ותווי פנים. את חייבת להפוך את הדמויות שלך ליותר אנושיות. דבר שלישי, שמתי לב שאת משתמשת הרבה בcross-hatching (הטכניקת הצללה שבה את עושה איקסים עם העיפרון). הטכניקה הזאת נועדה לציור בעט ולתחריטים, כי לכלים האלה אין בעצם גוונים, אז חייבים לנקוט בשיטה הזאת. לעיפרון, לעומת זאת, יש גוונים, הרבה גוונים. ולכן לא אמורים להשתמש באותה הטכניקה של העט כדי להצליל. זה לא ממש יוצא טוב. זה ייצא הרבה יותר יפה ואסטתי אם תשתמשי בגוונים של העיפרון כדי ליצור צלליות.
בתכל'ס, הציורים שלך הם מאוד טובים, אבל הם יוכלו להיות מעולים אם רק תשפרי קצת את הטכניקה, כי יש לך כישרון, ואת יכולה. אני מצטערת אם התגובה פגעה בך, או משהו, אבל גם אני הייתי מציירת ככה עד לפני כמה שנים, ואז מישהו בא והעיר לי, ומאז אני מציירת כל כך הרבה יותר טוב. אני גם מצטערת שהתגובה ממש ארוכה.
[ליצירה]
למה מצטערת?!? ממש תודה!!! את צודקת בכל ההערות, ולקחתי אותן לתשומת ליבי. אף פעם לא למדתי לצייר, ככה שאני די תלויה באנשים כמוך כדי להשתפר...
שוב תודה!
[ליצירה]
בצד שמאל יושב הזה שתמיד שמח וצוחק, הכל מצחיק אותו והוא בסך הכל מרוצה, אם כי לא מי יודע מה חריף.
בצד שמאל יושב לו הציני היבש שאוהב להגיד "לא מצחיק" ולהמשיך הלאה, בעל תפיסה חריפה והשקפת עולם חמוצה.
אווץ'! מי הדביק אותם מאחורה?
[ליצירה]
נפלא.
הנבל לא קצת גדול בשבילה?
יש גם משהו קצת מוזר ביד שמאל... כאילו חסרה אצבע.
את בטוחה שמיתרי הנבל נקשרים במקום ההוא למעלה? הם לא נקשרים מבפנים?
מזכיר לי את צלילי הנבל של האשה במדרחוב.
רגליים יפות. ואם כבר מזכירים רגליים, רגל ימין קצת יותר צרה מרגל שמאל, לא?
תודה!
[ליצירה]
רוע אכזרי שורץ בתמונה הזו.
השדונית לא מלוכלכת בכלל בחלבון, מה שאומר שהגוזל שהיה אמור לבקוע מהביצה נושל ממקומו באלימות (כנראה נאכל, שדונים יכולים לאכול הרבה מעבר למשקל גופם במהירות מפחידה)
היד האוחזת בביצה יציבה מדי, לא כך נראית יד של מי שציפה למצוא גוזל חסר-אונים וגילה מפלצת זעירה, מה שאומר שמי שמחזיק את הביצה אכזרי ומסוכן לא פחות. ולכן השדונית נראית תוהה, אולי קצת מבוהלת, במקום לראות את אמא-עגור היא רואה אדם.
[ליצירה]
רגע, אז הפרי הריק זה מישהו שנולד או שמת?
'כי האדם עץ השדה'
חוצמיזה אנשים הם גם החקלאים שמשקים ומטפלים בעץ שהם.
טוב, בטח תגידי שזה איך שאני מחליט (נולד או מת) אז לדעתי הוא נולד, ההבדל בין אדם לעץ הוא שאדם יכול להכות שורש כרצונו כל פעם, הוא עצמאי במידת מה.
[ליצירה]
בעצם...
הבחור רצה להיות כלי רדום במשבצת (לכן הוא זקוף ולא שמוט - כי כלי שחמט ישנים בעמידה). אבל משמיים מסירים אותו מהלוח, ועוד מעט ינערו ממנו את קורי השינה ויכריחו אותו לחיות.
לוח השחמט הא-להי לא מוגבל למשבצות.
משהו כזה, לא?
[ליצירה]
ספרתי את השמות שלוש פעמים, והגעתי כל פעם ל20 שמות. עד שמיבלאש תשים לב ותגלה מי האחרון אפשר להציע את הניחושים הכי מופרכים לגבי זהותו.
למשל:
הירח מעל קנטאור היא '-לבנה'
הכוכבים מסביב הם כוכב אחד מעז ואלי כוכבא
העננים הם 'כענן כלה'
השיבולים ליד יוסף הם שעורה (סוערה)
בגלל כל החיות (אריה, נמלה, דגים, ציפור, חתול, שור, פיל, תרנגול, דוב, וחצי קנטאור) הציור כולו הוא 'ביבר_'
מהעץ נושר 'עלה זהב'
והמרמיטה הפליגה בחצות ולכן היא לא כאן
[ליצירה]
תודה על התגובות...
אבל מה זאת אומרת לא נכנסים לפירוש? חשבתי שדווקא הפעם אין מה להתבלבל בכלל... חד קרן (שכן חייב להיות תמים וטהור, זה כל המשמעות המיטולוגית שלו למען ה'!!!), בהיותו יצור דימיוני, בא לסמל את התמימות הכללית של כולנו, שגם כבר הספיקה להתקלקל....
פורים שמח : )
[ליצירה]
דרך טובה להבטיח הרבה תגובות באתר הזה, זה לבקש את זה בכותרת.. : )
גם אני התפתתי... אבל לא אחזור על מה שכבר אמרו, כי אין כ"כ טעם.. אז לגבי הערות מחדשות - הקוים מאוד חלשים, זה נדפק בסריקה או שככה ציירת? כי אם ככה ציירת אז כדאי לנסות לחזק אותם, זה רק יוסיף לציור. זה קשה במיוחד בהתחלה, כי מפחדים לטעות, אז העיפרון בקושי נוגע בדף וזה חבל.
אהבתי את השיער ( אולי כי אין לי סבלנות בעצמי להשקיע בשיער ), אבל התנועה שנתת לו בצורה כ"כ יפה עומדת כנגד הפרצוף החלק מידי. גם לעור מושלם ניתן לתת גוונים ופרטים... (אבל זה יותר קשה, כמובן) לדוגמה, אם היית מוסיפה הצללה ללחיים, היה יותר קל לעשות את העף בצורה קצת יותר מציאותית..
סה"כ הציור באמת מרשים, במיוחד בשביל מתחילה (מה עשית ב21 שנים האחרונות?!?), במיוחד כי הוא מצליח להעביר רושם חזק, גם עם כל פרט בפני עצמו לא מושלם.
סחטיין!
[ליצירה]
לא רציתי להיות הנודניקית היחידה, כי באמת התרשמתי מהשיר, אבל שלושת הזקנות המיטולוגיות, זה עיוות מאוחר יותר. במקור מדובר על the maid, the mother and the crone, שזה אומר שאחת צריכה להיות צעירה מאוד, אחת אימהית והאחרונה זקנה. הייתי ממש מציעה לך לקרוא "Sandman" של נייל גיימן. היצירות שלך ממש מקבילות לקו שלו.
נהנית מאד.
[ליצירה]
התחלה טובה.. איך שניתן לסכם את הצעדים המדיניים של מעצמות שונות למשך ההיסטוריה לפעילות אלימה וחסרת כל תועלת או סיבה, כשמסתכלים על זה במובן הרחב... באמת מזדהה עם ההסתכלות הזו.
אבל... שברת את הרצף של קטע מוצלח ביותר עם עניין האיטלקים-פאסטה וקפיצה מיידית להכרזת המלחמה ע"י הגרמנים.. אולי ניסית להביע את עניין הקלות ראש שבהחלטות משנות היסטוריה למיניהן, אבל לדעתי שני הקטעים האחרונים הרסו את ההרמוניה האירונית של הקטע.
ועם כל זה, צורת הכתיבה שלך משעשעת ונחמדה, ככה שרק נשאר לנו לצחוק ולקוות שאולי הפעם, התיאורים שלך לא מדוייקים...
תודה.
[ליצירה]
אהבתי. כל כך חסרות יצירות כמו שלך, שמסוגלות להחיות מצב שרבים לא מסוגלים להתחבר אליו. היו צריכים להכין לקט כזה, מותאם לכל גיל בצורה שונה, ולעשות אותו חובה בבתי הספר. תודה.