.JPG)
להתראות, שלום.
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הפרידה מכה גלים, והיד המנפנפת בעדינות עצובה כעין דומעת. נחמד [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא חשבתי על פרידה מהשלום צמו, ולכן הבכי. אהבתי את התנועה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון יותר מהביצוע, כיון שהרעיון ברור ויפה, והביצוע נחמד, אבל יש בו יותר מדי אי דיוקים, וזה די גורע. ס"ה מקורי עם שילוב יפה של איברים- הם לא מפריעים אחד לצורה של השני או לציור הכולל. שכוייח! אל תפסיקי לצייר.. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויר יפה. יש לך את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ביצוע הוא לא התחום שלי... אבל אני יודע לראות יופי. מדהים. היד בכיוון סגירה, או שזה סתם יצא כך? הרעיון מעולה ומורגש... התנועה אכן מוסיפה המון. זה פשוט יפה איך שהצלחת להכניס את העין בין ה"סדקים" של היד. משתלב מעולה! אהבתי! -ישי- [ליצירה]
- [ליצירה] עוד יצירה מדהימה שלך. מדהים, פשוט מדהים. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] היד מצוירת טוב. כרגיל.(אבל מה יש לי להגיד על הציור שלך שעוד לא אמרתי..) לדעתי , העין תלויה בזוית קצת מוזרה, היא נראית קצת לא במקומה. היא לא בדיוק מביעה עצב, לא יודעת למה. אבל הקוים שמסביב מביעים רטט, רעד כזה, שיכול להמחיש היטב פרידה עצובה. זה טוב. הרעיון מדהים . ומעורר עניין. --------------------------------------------------------- בעצם, ממבט שני, זה כן נראה יד כזו, שעושה בתנועה איטית ,עצובה. שלום. והקוים מסביב הם כמו אדוות של כאב . אז זה כן טוב. למרות שעדיין יש לי משהו עם העין.. . לסיכום- הציור מצוין, וכן מביע עצב. אז אל תתיחסי לכל מה שכתבתי למעלה.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מכירה את "אתמול רבתי עם גיורא", אבל השיר הזה מאוד יפה. כנראה שאלוקים העז לקלקל לו בכל זאת... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אשריך ממזר, השיר נפלא. אהרלה, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] "דרקון ישן, אין להעיר\להציק לו". למרות שאני בטוחה שבספר, ג'. ק. לא חשבה על סצינה כזאת.. : ) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מצטרפת גם. [ליצירה]
- [ליצירה] ידיד > חבר. באמת, מניסיון. [ליצירה]
- [ליצירה] אז איך היה בפרמקולוגיה? שיר חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט.... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! סוף מעולה, למרות שטיפה צפוי. כתיבה זורמת ו קלילה... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. "אני מרגיש, משמע אני קיים. אני בוכה, משמע אני אדם." בין האיפוק לשיחרור אנחנו מעבירים את ימינו, ומגדירים את עצמינו. בלעדיהם לא היינו. חיים, הרעיון והמבנה - מקסימים. תודה, מיכל. [ליצירה]
- [ליצירה] מַההההההה ציידת, לא יכולתי שלא להגיב להערתך - העולם והבריאות ניתנו לאדם לשימושו, תפתחי את הספר... כמובן שהשימוש צריך להיות מתחשב, חכם, לא מזיק, והייתי אפילו אומרת "אוהב", אבל בטח שלא באנו לעולם הזה לשמור ולשמר את כל הסובב אותנו כבמוזאון- מנקים את האבק שמעל הזכוכיות... והיש שימוש יותר עילאי לחומר חי מאשר להיות חלק ביצירת אומנות?! אז ל-מה כן מוצדק להשתמש בחומרים לדעתך? אגב, חיים, הברק זה שמן זית או סתם פוליש? אחלה כבשה. מה הגודל? [ליצירה]
תגובות