עומר, התכוונת לזה?
הרעיון של דמות שיוצאת מהדף מוכר, מיבלאש שכללה אותו ושיסתה את הדמות בצייר. אבל משהו מוזר - רק הדרקון נראה 'אמיתי', ובקושי רואים שהוא יצא מהדף (רק קצה הזנב נראה שטוח). היד נראית דוממת, האגודל דק מדי, העט מונח על היד במקום שהיא תאחוז בו, צנצנת הדיו והקלף שטוחים ומרחפים באוויר.
אולי הרעיון הפוך - הדרקון הוא האמיתי, והצייר מלאכותי. הצייר מנסה 'ללכוד' את הדרקון על הנייר כדי להפוך לאמיתי (ולכן אי אפשר למצוא היום דרקונים, כי כולם נעולים בתוך ציור)
איזה יופי!
מסכימה אם מה שישי כתב -
אכן פרי עטו של היוצר חי וקיים יותר ממנו!
ושם היצירה הולם אותה בשלמות!
(למרות שקצת הפריע לי שהוא באנגלית - אבל זו אני ושיגעון הדבקות בעברית שלי...)
בנוסף לדברים שכתבו לפני, נראה לי שהדרקון שיצא מהיצירה הוא מעין תת מודע דמוני שהיצירה מוציאה לאור, זאת בניגוד לצייר המאופק והמסודר. יש משהו שמאיים ביצירה - אילו שדים היא תעלה, אבל גם משהו גואל וחי.
מצתרף לילד לירי.
הסמל שעל העט, כמו גם הוריאציה שלו על קסת הדיו, הם למיטב ידיעתי סמל שמוצאו מהמזרח הרחוק שמביע את הרעיון שבכל אור יש נקודת חושך ובכל חושך נקודת אור.
כך היוצר שהוא אנושי (=טוב) מצייר דרקון תוקפני (=רע) ואפילו יוצר אותו כי לדרקון יש קיום ממשי.
והרי יומר לא יוצר סתם (אם הוא יוצר אמיתי) הוא יוצר מתוכו, כך שהדרקון קיים למעשה בתוך היוצר, הרע קיים בטוב, ולעומת זאת הדרקון נוצר ע"י הטוב כך שחייב להתקיים גם בו משהו טוב, ולכן הסמל (ולא, לא איכפת לי אם התכוונת לזה P: )
ולכן הדרקון היה קיים גם קודם בתת מודע של היוצר...
ואם מישהו קיבל כאב ראש מהתגובה שלי גם לו מגיע כזה P:
[ליצירה]
עומר, התכוונת לזה?
הרעיון של דמות שיוצאת מהדף מוכר, מיבלאש שכללה אותו ושיסתה את הדמות בצייר. אבל משהו מוזר - רק הדרקון נראה 'אמיתי', ובקושי רואים שהוא יצא מהדף (רק קצה הזנב נראה שטוח). היד נראית דוממת, האגודל דק מדי, העט מונח על היד במקום שהיא תאחוז בו, צנצנת הדיו והקלף שטוחים ומרחפים באוויר.
אולי הרעיון הפוך - הדרקון הוא האמיתי, והצייר מלאכותי. הצייר מנסה 'ללכוד' את הדרקון על הנייר כדי להפוך לאמיתי (ולכן אי אפשר למצוא היום דרקונים, כי כולם נעולים בתוך ציור)
[ליצירה]
איזה יופי!
מסכימה אם מה שישי כתב -
אכן פרי עטו של היוצר חי וקיים יותר ממנו!
ושם היצירה הולם אותה בשלמות!
(למרות שקצת הפריע לי שהוא באנגלית - אבל זו אני ושיגעון הדבקות בעברית שלי...)
[ליצירה]
השדים
בנוסף לדברים שכתבו לפני, נראה לי שהדרקון שיצא מהיצירה הוא מעין תת מודע דמוני שהיצירה מוציאה לאור, זאת בניגוד לצייר המאופק והמסודר. יש משהו שמאיים ביצירה - אילו שדים היא תעלה, אבל גם משהו גואל וחי.
[ליצירה]
האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט....
תודה.
[ליצירה]
ישי, זה מקסים!!
ממש נהנתי לקרוא סיפורת שלך (לא שאני לא נהנית מהשירים הממורכזים).
הרעיון יפהפה. המבנה - מושלם. רק לא אהבתי את זה שכתבת את שמות החיצים - זה נותן רמז יותר מידי ברור לסוף, עדיף פשוט להפתיע עם המשפט האחרון וזהו.
תודה!
[ליצירה]
הכי הצחיק אותי דווקא הפרט בקטן של המוזיקה המתנגנת בפסנטר "טו מדרה קואנדו טה פריו"... דווקא את זה?!?!? אני מבינה שיש לך שריטות בנושא הלדינו...
ואגב, למי שזה מעניין אותו, המשפט הארוך "אוי נו טיינן וורגואנסה, לאס טטס לאס טיינה אחוארה, אנטס סה מטייאן בומבאס אן לוס סוטיינס אי אגורה? נו קידו לוגאר, אח אח אנדה אסטאן לאס דאמאס קון אל קוקו אי אל סראפאן" זה "אוי, אין לך בושה, ..(מצונזר : ).., איפה הבחורות ההן עם הקוקו והסרפאן"
סחטיין על הספרדית שלך!
תגובות