[ליצירה]
**
כשתגיע לקרסוליים של טל רעות תפצה את פיך האומלל, בסדר נושא אלומותיו?..
חח..
מי שלא הבין מוזמן להכנס לכאן:
http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=11908&code=296
לגבי היצירה עצמה, אין לי זמן לקרוא, אבל אני אקרא בהזדמנות.
לגבי הביקורת של נושא אלומותיו, אין לקחת ברצינות אחד שמעריץ את ארז ליטמן ושמואל ירושלמי...
[ליצירה]
הממ...
מאז היותי ילד עוררה בי המתמטיקה סלידה אינסנקטיבית. מטבע הדברים הסיפור גרם לפעולתם של נוגדנים מסויימים, בקטעים מסויימים ולפעמים אפילו לתחושה של סלידה ממש.
בסוף הם התמוססו כלא היו, הנוגדנים.
סיפור שגרם לי להרגיש שמחה עצובה כזו.
---
יש לי מחר מבחן במתמטיקה. הצילו.
[ליצירה]
****
ויש לה גם, לבחורה
הקצת שמנה, צעיף
תוצרת ווינבלוק.
ולפעמים היא, הבחורה
נועלת את, הנעליים
תוצרת גרמונט.
האמת היא שיש עוד הרבה דוגמאות למה שהיא לובשת ועושה, אבל על זה אני אכתוב בשיר אחר. בלי נדר.
[ליצירה]
טל בת ראפ יקרה,
לא רק הפוסטמודרניזם חרוש, שחוק וידוע מראש, אלא כל מה שאמרת שכולו עשוי חתיכות מדיונים מייגעים ועתיקים שכבר לאו מלהעלות אבק.
מצטער אם עליתי לך על נקודה רגישה.
אני לא מתיימר להיות מבקר ספרות, וגם לא מבקר צילום. פשוט, מה שטוב באתר הזה, הוא גם מה שהורס אותו ב*צורה* טוטאלית, ולכן צריך למצוא את השילוב הנכון, את הגבול.
לא הכל שחור ולבן בחיים. יש לך גישה ילדותית.
ולך ילדה, שיהיה בהצלחה בחיים...
(באמת אני מקווה שתצליחי) :)
תגובות