טלי חמודלי, את משהו!!! ושוב, כל מה שרק נותר לומר הוא: "וואוו"... ציור אימפרסיוניסטי מ-ע-ו-ל-ה !!! פשוט מעולה... (תגידי, את במקרה בוגרת המדרשה לאומנות, או משהו כזה..?) המבט הזה, ההליכה לקראת הלא-נודע, אל הרגע הגדול מכל... טלי, מה עוד נותר לי להגיד??? עפר אני לרגלייך, טלי... (ששש... לא אמרתי כלום... עוד עלולים להאשים אותי ב'מחשבות מלוכלכות'...). שבוע-טוב לך, הראל.
ואו
זה נראה כאילו יש השתקפות של דמות הכלה במראה-בגלל הדמות המסבה פניה.
ואולי הדמות המסבה פניה היא דמות עבר, דמות הרווקה, באותו שבריר רגע לפני שנכנסה בעול הנישואין .
לדעתי גוש הפס הצהוב מסמן את אותו שבריר שנייה (הזמן הצהוב) המותיר את העבר בצורת הצבעים הקרים של רכס ההרים (כחול, ירוק)בעוד העתיד מסתמן בצבע לבן ובפרחים
"עתיד סוגה בשושנים"
יפה היא יצירתך הנותנת פתח לפרשנויות רבות :-)
[ליצירה]
וואוו, טלי...
טלי חמודלי, את משהו!!! ושוב, כל מה שרק נותר לומר הוא: "וואוו"... ציור אימפרסיוניסטי מ-ע-ו-ל-ה !!! פשוט מעולה... (תגידי, את במקרה בוגרת המדרשה לאומנות, או משהו כזה..?) המבט הזה, ההליכה לקראת הלא-נודע, אל הרגע הגדול מכל... טלי, מה עוד נותר לי להגיד??? עפר אני לרגלייך, טלי... (ששש... לא אמרתי כלום... עוד עלולים להאשים אותי ב'מחשבות מלוכלכות'...). שבוע-טוב לך, הראל.
[ליצירה]
---
ואו
זה נראה כאילו יש השתקפות של דמות הכלה במראה-בגלל הדמות המסבה פניה.
ואולי הדמות המסבה פניה היא דמות עבר, דמות הרווקה, באותו שבריר רגע לפני שנכנסה בעול הנישואין .
לדעתי גוש הפס הצהוב מסמן את אותו שבריר שנייה (הזמן הצהוב) המותיר את העבר בצורת הצבעים הקרים של רכס ההרים (כחול, ירוק)בעוד העתיד מסתמן בצבע לבן ובפרחים
"עתיד סוגה בשושנים"
יפה היא יצירתך הנותנת פתח לפרשנויות רבות :-)
[ליצירה]
.
לא. זו בהחלט לא יעל (וגם לא מיכאל...), אתה יודע, לא כל עולמי סובב אחריהם.
טוב, אולי ברגעים מסוימים אלו כן אבל אני נוטה גם לחשוב על דברים אחרים.
[ליצירה]
נושא אלומותיו:
לאחר התגובה הפוגעת שלך כדאי שאומר כמה דברים:
1) לפני שהעללת עליי בהעתקות מספרים היית צריך לוודאות שבאמת עשיתי זאת.
אם הפתיחות דומות זה רק צירוף מקרים. אני לא מעתיקה מספרים. אני כותבת את מה שהרגש גורם לי לכתוב באותם רגעים. את הספר שציינת בכלל לא קראתי (לא היה כדאי לשאול אותי לפני???) אז אם יש כאן העתקה זה רק ברוח הקודש. מכיוון שאני בהחלט לא בן אדם שרוח הקודש תשרה עליו- נותר להבין שטעית.
2) כל הדברים שכתבת נבעו מחוסר הבנה בסיסית הסיפור.
הכותרת של "בראנו לכבודו" קשורה באופן ישיר לסיפור.
למה יעל עוזבת את מיכאל? קיימים בעולם זוגות נשואים המורכבים מדתית וחילוני (וההיפך) אז למה היא עוזבת אותו אם האהבה שלהם כזו גדולה?
כי כל החיים שלנו בעולם הזה מטרתם אחת-לכבודו. אנחנו צריכים שכל העשיות שלנו יהיו מכוונים לכבודו של הקב"ה ולהאדרת שמו. לכן היא עוזבת אותו כי אהבה היא לא רק פונקציה של- כייף לי איתו, אותו אני אוהבת וכו' אלא מטרתה לבנות בית יהודי קדוש שיהיה כמשכן ובית כזה היא לא יכולה להקים עם חילוני.
ז"א שכל ההחלטה שלה, כל המסירות נפש שלה נבעה מהמשפט הזה. מההבנה הזו שנבראנו בשבילו.
אז זה באמת כל כך לא קשור כמו שכתבת?????
[ליצירה]
.
דנה- הדברים האלה לא מיותרים בשלב ה'נַעַרי' של החיים אך מגיע זמן בו הנפש כבר בשלה לשלב הבוגר יותר והרגש רוצה להרעיף עצמו על המקום שנכון לו עכשיו.
בשלב הביניים הזה בו הרצון הבוגר עטוף בחיצוניות הבוסרית עדיין- הרגש מתבזבז (בין היתר) כי הוא כבר לא מסתפק בדברים בהם מימש עצמו בעשרים השנים האחרונות אך זה הדבר היחיד שהוא מכיר.
כמובן עד שההוא יבוא ויאמר
וערוגית- אני לא חושבת שזה גורם לאדם להיות פחות שלם, רק קצת מבולבל.
[ליצירה]
.
רן- אני רואה שמאוד מציק לך הקטע עם הנעליים, אז די כבר להתייחס לכללים (או להרגיש לא נוח כשזורקים אותם...)
ד"א- הזדעזעתי כשכתבת שההתנחלות היחידה שהיית בה היא אלון שבות. חבר! גוש קטיף קורא אליך! בוא ותראה איכות חיים מה היא!
מילון- מושפע ממך?
ולסיום- אהבתי לקרוא משהו ראשוני בלי כל העיבודים והמחשבות הקובלות.
תגובות