כמו בילדותי, כך גם היום, כשמזיזים ארון, ומנקים את כל הטינופת שנדבקה שם לרצפה, תמיד יש לי תקווה בלב, שנמצא שם אוצר, משהו שהרבה זמן חיפשנו, או ששוה משהו.
[ליצירה]
מושלם.
אם יש יצירה מושלמת, היא זו.
כמובן החיבור המושלם בין המילולי לויזואלי, ויותר מכך, כי שניהם מושלמים כל אחד לחוד.
המילולי זורם בקצב כל כך שמדבר בפני עצמו, שמבטא כל כך את סערת החיבור. פשוט מדהים.
האם קיבלה היצירה במה נוספת מעבר לשלולית הקטנה שלנו?
אנא
היא ראויה לכך.
[ליצירה]
תודה
רסיס לילה, על מילותיך. ולתוהים - האמת היא
שגם אני לא הייתי בטוחה אם ישאר לעד במחברתי, או שיש לו גם כאן מקום, ובסוף הוכרע לטובת הדור שלא ידע (עדיין) את אשתו, כפי שכתב רסיס, וגם לטובת הדור הנשוי שלפעמים נראה לו הקסם כמובן מאליו.
[ליצירה]
דמעות כחולות
לפעמים קשה פשוט להבין כמה סבל יכול ליפול על אדם אחד
ואז אנחנו פשוט שותקים בהכנעה ומקוים בשקט שיסורי איוב ידלגו עלינו, כי אין לנו כוח לזה.
[ליצירה]
ובכן
ידידי אורי, אמשיך בשירשור
אף שלא קיבלתי כל אישור
ממזר הפרחים כנראה רועה בשדות זרים
וגולש להנאתו בעשרות אתרים אחרים
אז למה לעשות לי עכשיו מזה סיפור
ובכלל, מה עם חופש הביטוי והדיבור?
אאחל למירב שתזכה עוד לשיר "כד קטן"
בעברית, באנגלית אמריקאית, או באפריקנס
ושהיא תוכל לעוץ לילדיה מה להתחפש ולדעת
שאין לבלבל בין תחפושות ליצן וראש הדלעת
ובין סופגניה לדונאטס ידליקו בחלון חנוכיה
בלי צורך מבולבל לרוץ שבוע קודם למשתלה...
ושגם אם היא לא תצלח כמוך לחרוז חרוזים
לפחות שתוכל לזמזם ברצף את כל הפזמונים
שהפכו והופכים את חיינו המיוחדים לעולזים
בארץ זבת חלב ודם, שאליה אתם תמיד מוזמנים...
תגובות