בצידי הדרך
פגרים מפוייחים
של קרח
דְרוּס אגזוזים
ובובה עם גזר, חסרת חיוך.
עדים אילמים
למותם
של המשחקים
שאהבנו לשחק.
למותן
של מלחמות
ללא מתים.
ובכל בוקר כזה,
כשהכל עטוף
בשמיכה לבנה
וכולם חולמים עתיד,
אצלי,
הכל כבר נמס.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את הבית הראשון, אבל גם באופן כללי השיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. גם אני לא אוהבת שלג. (למרות שפעם קיבלתי אחד במתנה ליומולדת) [ליצירה]
- [ליצירה] - אני רוצה להגיב, אבל אני לא יודעת איך, מאיפה לתחיל לאכול את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של תיאור... [ליצירה]
- [ליצירה] בלי מילים כי אין מילים. פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממז, תשמור על עצמך, הא? (לא יכולתי להתאפק. הייתי חייבת להשאיר אזשהוא חותם במקום שאני חוזרת אליו שוב ושוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] . מסתבר שאני לא צריך לשמור על עצמי, יש מי שעושה את זה בשבילי טוב ממני. אני חייב לך ,ערוגת מלכות. פרינץ. [ליצירה]
- [ליצירה] וחוץ מזה ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון... ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה ירון, אבל שוב אני נאלצת לחלוק עליך. א. גישה "פסאודו ילדותית"? מותם של המשחקים, מלחמות ללא מתים, ואפילו סיום השיר, פסימיות ללא עתיד, הרבה דברים אפשר לכתוב על זה, בין היתר "יומרני ומחוייט" אבל פאסודו ילדותי זה לא.להפך, זהו שיר מפוכח על התבגרות. ב. ניתוח מעברי הזמן שלך מעניין, אבל לא נאמן לתמונת המצב הכרונולגית שתוארה בשיר- אולי, אם היינו רוצים להיות קטנונים עד אימה היינו תוהים איך הכל מלא בשלג ואם זאת הקרח כבר מפוייח, אבל בהתחשב בחורף הירושלמי, שעם כל הכבוד לו, זה עדיין לא סיביר, זה ייתכן. ואנחנו הרי לא רוצים להיות קטנוניים עד אימה. ג. לגבי ההמשך- אולי כפלים לשונים זה לא הסגנון שלך (מה הסגנון שלך באמת? לעולם לא נדע) אבל החלוקה של המשחק מלחמת שלג לשני חלקים: המשחקים והמלחמות הוא בעיני גאוני. ד. אני מצטרפת לדעתך שיש כאן שני חלקים בשיר, ולכן המעבר בין הדימויים של האגזוזים המפוייחים לבין השמיכה הלבנה דווקא מדוייק ונאמן לרעיון של השיר על התסכול מנקודות המבט השונות, כשולם נהנים ואתה לא חלק מהיופי הזה. חלק א' הוא הסובייקטיבי, ואילו חלק ב' מספק את המבט האובייקטיבי של המציאות. מעבר חשוב וכתוב היטב. וכפי שכבר כתבתי, ממז, תשמור על עצמך. בעיקר כשזהבי עצבני. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב משהו... קראתי גם אחת מהתגובות שלך לאחת היצירות של חטף סגול...-וואי איך נקרעתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] אז יוסף שמח הוא פרידמן נפתלי והשרשור הזה דורש כבר נפטלין והמפוחלץ ההוא, שמסתבר שהוא נוצץ גם הוא כאן בשרשור מנסה להתלוצץ, הוא אולי מצטט מ"משינה" (פרס לפותרים נכונה) אבל שגיאותיו יעשו לי אנגינה. בחייאת, חבר, תסדר את החרוז, עדיף לאט מאשר סתם חפוז. רק מרב נשכחה בין השורות ולה מגיעות הרי כל התשורות... על כל הכשרונות שכאן התגלו, ועם ישראל שבזכותה יגאלו כשתשוב לארצנו הקדושה ,הטהורה, ותפיץ בה את אור התורה ולא רק באפריקה או חלקה הדרומי אלא גם בשנקין לכל המי ומי.. עד כאן אידיאלים להפעם לפני שיירו בי פה אנשים מרוב זעם אז להתראות בינתיים (אולי אהיה זמין כבר בשתיים...) [ליצירה]
- [ליצירה] זר לא יבין זאת. אל תשכח שלא כולם השתחררו רק עכשיו מהצבא,הם לא מכירים מושגים,ועולם האסוציאציות שלהם שונה. בשביל אחד כמוני זה אחל'ה. לא יודע אם התכוונת לשנינויות של "יס כל מה שצריך" ו "בגיל 82 ו7 ימים". כנראה שלא... [ליצירה]
- [ליצירה] אויש אמנם התפרסם מזמן אבל שווה תגובה בכל רגע נתון. כתוב מעולה,סרקזם במקומות הנכונים, ואכן עצוב. הרמיזה של "האבחון הפסיכיאטרי" הייתה מצמררת. תמשיכי לרקום כל מה שנדמה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר! אתה ראוי להיות לפחות משנה למלך ... שילוב מוצלח של הביטויים מסיפורי יוסף, רק חסרה לי המשבצת של מיהי האכזרית. [ליצירה]
- [ליצירה] בעיקר לנושא אלומותיו. קראתי את הביקורת, שנראית עניניית, אבל את התשובות שלי אחרים כבר נתנו, אם לגבי סיווג היצירה ואם בכלל. את היצירה הכנסתי ע"י הקראה למישהו בטלפון כך שנפלו כמה "שיבושונים" אותם תקנתי כבר. השיבוש המרכזי הוא שם היצירה, כשבאמת "חייל דתי מת" זה סתם שם שאולי מנסה לתת "פוּש" לרגש, והשם המתוכנן היה, כפי שתקנתי "חייל דתי מת. מרכזית". גם את המשפט האחרון שיניתי, אם כי לא בהרבה, אבל לפחות אליו התכוונתי. נפגש בשמחות בלבד. אגב,יקח זמן עד שאהיה נגיש שוב להגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] 129 אצטרך להגיב להמון אנשים ואת השרשור כאן שוב להנשים: לרועי "כח אדם" גולן שמציע לי לעבוד כ"סטלן"... אני לעצמי כבר בחרתי עיסוק להיות,אחראי: על?! סימני. הפיסוק"!!!! אין לזה שם במשקל ה"קטלן" (שגם הוא די נשמע ברנש מסוכן...) אבל אמא שלי תשמח בלי ספק שאם אינני רב, לפחות אני "פוסק"... ורועי, שמתפקד גם כמנוע חיפוש הייתי מבקש לעשות איזה "פּוּס" (כלומר "הפסקה", בשפת הילדים "נפלתי,פוס מישחק" אם צריך להדגים...) אז אל נא לשלוח אותנו אחור לחפש תגובות ואותם גם לספור (הם ודאי נמצאות גם-כן באיזה חור, אז את זה רועי,בבקשה תזכור...) החידות על מקומו מגוריו של עמרם (איפה הי'?, ישאלו פה כולם) נפתרו כבר מזמן והתגלו לעולם הוא גר באפרת, הישוב המושלם (מצטער, זה היה החרוז המתאים יסלחו לי יושבי קיבוץ "הזורעים") והי' של "עמירם" ל"מירב" הועברה, כך כתב מר גולן בתגובה שעברה... ולאורי שצץ לו מבין התפוצות וחזר להגיב בתגובות מפציצות אם בחו"ל חוגגים כל מועד פעמיים ובשבועות, כידוע, פועלות המעיים... האם יש סיכוי להשאר רזים? אמור נא לי אורי,חכם הרזים... נראה שבמשפט תמים אחד עלתה קרנה שלך בתך במצעד כי עכשיו יאמר לעצמו כל בר דעת "וואו, גם לבשל היא יודעת..." [ליצירה]
- [ליצירה] . מסתבר שלמרות תכנית ההנתקות ימ"ש היצירה ממשיכה ללבלב בגושקה, יפה. אגב,הייתה בעזריאלי מסיבה אלטרנטיבית על פי חזונו של מרן הרב קוק- "בין חושך ואורות"? לענייננו: תראי, אף פעם לא הייתי רווקה אז אני לא יכול לשפוט אבל אפשר וצריך להוציא את הרגש גם לפני שההוא יבוא ויאמר. אפשר להתרגש באירועים, אפשר למלא את הבפנוכו גם מריצה על החוף (מה יפה במריצה על החוף? לא משנה...). אלו לא דברים מיותרים. בחולופן בהצלחה בהמשך. ממז. (ובעז"ה מישהו גם יבוא ויאמר מתישהו. טפו טפו טפו. :) ) [ליצירה]
- [ליצירה] חביב.. אני כמובן הכי אהבתי את "איתן ישוב לאיתנו" אבל ככה אני... שקוייעח. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי את הרעיון, אלדר. לי אישית יצא להתקל ב "הודי לא מגרש הודי" (אולי צונאמי כן...) אני מסכים עם נאום הסאטירה חוצב הלהבות של ערוגה ואני חושב שיש זכות קיום ליצירות כמו זו של אלדר ואפילו יותר מזה. שבת שלום,חברים. [ליצירה]
- [ליצירה] . "אחת"! עשית דבר חמור! לקחת זכויות על השירשור! אני כותב, ואורי גם על עניינים ברום- עולם אמנם גם כן על "עניינים" שבין בנות לבין בנים אינך יודעת, אחותי על מה דיברנו ב"פרטי"... סתם, על כלום, אני צוחק אך פה הלחץ די דוחק. צריך אני להתגונן רק כי כתבתי כמו בן שאת "צלעו" עוד לא מצא מקצה העיר ועד קיצה. על כן כל רווקות האתר מן העיר ומן הכפר דעו לכן דבר חשוב, אחזור עליו כאן שוב ושוב איני בוחר "אחת מכאן, אחת מאלף קורבנות" כי מצטער אני מאד, אך לא בוחרים כך ת'בנות! אולי ב"פאסט דייט",אולי גם לא ימצא כל איש, בחירת ליבו. אך לא על-פי תגובות-חרוז גם לא ב"כיפה" או "תפוז" כיתבו בנות, כיתבו שירים על בחורות ובחורים אך להנמיך יש ,ציפיות, כי לא תוך יום תהיו כלות... על כן אחתום כאן, "מ.פרחים" אבהיר דבר חשוב, אחים. אני התחלתי השירשור מבחינתי הוא כבר גמור ולא כל אחד אשר יחפוץ להוציא אותי סתם פוץ יוכל לכתוב: "איך מתגלגל כל שיר תגובה, כל שיר הלל אשר כתב "ממזר פרחים"- לעניינים של שידוכים" על החתום: "ממזר פרחים"- אריאל פוגל, בן 39 נשוי+ 5. סתם, למה נראה לכם? [ליצירה]
תגובות