[ליצירה]
מתמזל מזלך להיות במקום הנכון עם המצלמה הנכונה... וזו לא פעם ראשונה. אם יורשה לי -הצילום עצמו לא משהו- חוץ מהערך התוכני שלו, חסר משהו כדי שמבחינה צילומית יהיה מעניין.
[ליצירה]
שמע, זה גדול.
חוץ מההפתעה הנהדרת של הסוף- כל הקטע הזה העלה חיוך על פני.
איך הצלחת להכנס לראש של בת בצורה כל כך טובה?? ממש טוב היה הקטע של המדריך בסמינריון של כיתה ח'. נראה לי שזה משהו שכמעט כל האולפניסטיות עוברות.
הכתיבה זורמת ומעניינת, עם חוש הומור שלא מפסיק לרגע. כל הכבוד.
נכנס למועדפים.
[ליצירה]
איך היה אמור להיות הסימן הזה שמשמעותו - "התרשמתי, סחטיין"?
*?
#?
הייתי רוצה להגיב בניתוח עמוק של המשפטים, של המבנה המעניין, השימוש הנהדר ב"הנאות נעות", אבל אני אשאיר את זה לאלה שמסוגלים לכך בצורה יותר מוצלחת ממני...
אז ...התרשמתי, סחטיין!
[ליצירה]
*
ילד לקח לי את התגובה!!! אוף! חשבתי עליה עוד כשראיתי את זה בעמוד הראשי!
נותר לי רק שקצת שוביניסטי לומר שנשים הן כמו אוכל...
אחל'ה שיר שבעולם!
מ.z.
[ליצירה]
כתבו עליך שיר!
תכנס לקטגוריה "יחסים", יש שם רק יצירה אחת.
תקרא אותה ותבין שמערכות יחסים הן דבר לא אגואיסטי.
מה שנראה שאתה מחפש הוא קשר שיקדם רק אותך...
בתור בת לא הייתי בא לגאול אותך מייסוריך...
כתיבה יפה ANYWAY...
[ליצירה]
יש בי קורת והיא תנצח...
א.אני משער שלא דפקת על הדלת באלט וגם לא בקונטרול,
אולי "בלאט" יותר יתאים...
ב. מול מישהי צנומה רטובה ורועדת אני הייתי אומר "תרמתי במשרד"...
ג. אם הוא זרק אותך (ותסלחי לי על זריית המלח על הפצעים...) הוא לא יחזור אלייך סתם כי הופעת בדלת. דברים כאלה רואים בסרטים, אבל לא קורים במציאות
וגם אם הוא יחזור, זה לא יחזיק מעמד אם זה בא מתוך קריסת מבצר לבו, המבצר עלול לבנות את עצמו מחדש עם הזמן.
גם אני הייתי מוריד את "איזו מתוקה",אבל בסחהקול כתוב יפה.
בהצלחה.
ממזי.
[ליצירה]
כהמשך לשרשור ההסכמה עם ערוגה אומָר שגם לדעתי הצדק איתה.
אחרי שדובר כ"כ רבות על צנזורת איכות באתר, דירוגין למיניהם וכד'-
לענ"ד אין מקום ל-ה-ו-ד-ו-ת לכל מי שהשקיע לא יותר מדי דקות ולא יותר מדי פיקסלים (אם כי לפעמים כן מדובר ביותר מדי...) כדי לפרסם משהו שכולם יראו.
(ולא אכחיש שזה חטא שגם אני חוטא בו לעתים)
צריך לתת ביקורת כששייך
צריך לפרגן כששייך,
וצריך לא להתחנחן יותר מדי,אם מגזימים הפידבק כבר הופך להיות לא משמעותי ויצא שכרנו בהפסדנו.
(אני לא פונה ח"ו אישית לתמי אלא מתייחס לנושא בכללותו כי הוא עלה כבר מספר פעמים באתר)
לפעמים גם צריך לדעת לא לכתוב תגובה ארוכה זה עלול להיות מייגע.
די.
[ליצירה]
אוּוּוּ....
שלום מר אורי החביב,
הגר אתה בתל אביב?
כי בתך (קצת לא נעים)
נשמעת צפונית להדהים
אם וירטואליים חבריה,
זקוקה היא בכל זאת לרֶע
חיות מחמד קצת לא שייך,
אבל תקשיב לי , יש לי אח...
אחד נחמד, ממש עילוי,
אומרים עליו זאת בגלוי!
כשהוא אל הרחוב יוצא
כל נערה אותו תרצה!
אך ילדתך, כך מסתבר,
מול טלוויזיה תסתגר,
ב S.M.S , אולי בצ'אט
היא בטח שמה מתמצאת.
אך לרחוב היא לא יוצאת
ובחורים היא לא מוצאת.
וכך אביה , המתוסכל
ישר מציע, בלי אבל
את ילדתו, ששמה מרב
למישהו שאיננו רב!
אולי פוחז, אולי שובב
אולי עובד הוא כגנב.?
האחרונה,כך מסתבר
אפשרית היא ביותר,
שכן,גנב, אם הוא נבון,
יוכל לתת נדוניה הון!
[ליצירה]
אני?! אני מסיפור אחר..
בדיחה זה בטח לא.
גם לא ברור איך הכותרת קשורה.
את המילה "ממדים" כדאי היה לכתוב בכתיב מלא, בגלל האסוציאציה למדים של הכחולים.
עד כאן.
[ליצירה]
לא מדובר כאן בשחרור,
וכל העסק לא ברור,
אבל אם אסתכל בלוח
אוכל לומר שדי בטוח
עד סוף החודש הבא
לא אראה את הצבא
אני חוזר ללמוד תורה
קצת מחשבה וגם גמרא
זה מין הסדר שכבר נקבע
בין הצבא והישיבה.
טוב,כמו שאמרה מיקה
ואחר כך בלי סוף העמיקה-
נושא השרשור הוא עדיין בתך,
(תסתכל בתגובות ותדע בביטחה)
ומוזר שרק ב"נָגָלת" התגובות השלישית
נודע שמרב היא בכלל בשישית...
וממה שהתרשמתי,קצת לא נעים-
נראה שמרב כן עוסקת בציוֹנים...
ואם לא ברבים,לפחות באחד,
שדואג שתמיד לא תהיה היא לבד...
ותיקון לך אורי אם אפשר פה לתת-
טעית בעניין "היצירה הנצפית"
כי רבות וטובות יש, מלבד "איזה חג"
שמרוב שנצפו המחשב חטף באג
אבל אין שום ספק, (אם מרב מאוכזבת)
ששיר זה כבר זכה ב"היצירה המוגבת"!!!
[ליצירה]
האתר בן 4??? מזל טוב!
אני נשען כרגע על ההליכון שלי והפיליפיני שלי מקריא לי מה כתוב כאן. זה נשמע כמו שיר חביב, אם כי במבטא שלו...
טוב,די,
ערוגה, את דעתי על השיר אני מניח שכבר שמעת אז לא אכתוב כאן.
אבל זו באמת הזדמנות להודות לערוגה על מה שהיא משקיעה באתרנו הקטן. (אם כי ברכת ה"גדול יהיה" קצת מפריעה כשיש 51 יצירות הממתינות לאישור אבל לא כאן המקום.)
יומנעים.
[ליצירה]
ה' ישמור.
תיארת כל כך הרבה מוות כשברקע כל כך הרבה אהבה, אני לא יודע אם לשמוח על ההחלטות שקיבלת ועל צידוק הדין , או לבכות את המתים.
את מתארת דברים בצורה נפלאה, נעים לקרוא.
בכל זאת הייתי מוסיף קצת אופטימיות...
מ.z.