[ליצירה]
ואיך אוכל אשיב פניך ריקם
שחנותי פתוחה לרווחה
ומקיף אנכי לכולם
היד כותבת והפנקס פתוחה
וכעת הכל מתוקן לסעודה
לא עוד תבקש נפשך
כי אין לי עוד בעולם מלבדך
עכשיו שנותרנו אני ואתה
[ליצירה]
מצוין. מצא חן בעיניי משל הבצל שלך. הביצוע והרעיון נפלאים.
להיות אחד, אגב, זה בידי הדובר תמיד. ואולי לא היה בצל לטגן אם מלכתחילה היה הדובר אחד..
[ליצירה]
----
מישי אחרת - אל תתנצלי
טוב שהגעת לחסות בצלי
הכנסת האורחים היא אצלינו בדם
(וההוכחה - היא כל מה שקדם)
וטוב שבין כל החורזים לתפארת
הגיעה אלינו בסוף גם - סופרת
שספרה כל שירשור כדת וכחוק
(ובינינו - מי כבר אחריה יבדוק...)
ובכן את טוענת לפ"ז שירשורים ?
אז אני כאן נפלתי בפ"ח...חברים...
ולא אאריך כאן יותר...רק מפחד
שבסוף עוד אפול מן הפ"ח אל הפחת...
[ליצירה]
להדס - שתפסה אותי - (כל הכבוד!)
הכיצד זה חרזתי "מאוד" עם "מאוד"
ובכן זה נכתב בשעה מאוחרת
שבה מחצית היקום כבר נוחרת,
חטאתי, עוויתי, פשעתי - הדס,
האם יסולח מעשה הקונדס???
ולך, ממזרון, החשוב לא פחות,
אבשר הבשורה: למרב אין אחות!
היא בת יחידה - בין שלושה גברברים
כך שאין בת פנויה לשידוך ממזרים,
ולכן, אם שנית על דלתי כאן הקשת,
ו"עיסקת חבילה" עם בתי שוב ביקשת,
קח חביבי מספר, הצטרף אל התור
כי לאיש מהתור, כאן בעצם אין פטור
זה שווה לנסות, אל תהיה פסימיסט
כך אומרים המומחים לעסקי WAITING LIST
[ליצירה]
---
מילון יקר- מי שמך לקבוע מה זה קיצוני? כל מה שלא נראה לך זה קיצוני וגזעני? ההערה היחידה כאן שיכולה אולי להתפרש כגזענית היא שהעם הערבי הוא קיצוני, אבל כמי שגם הוא לא מסכים עם הכללה כזו - אני מתנגד לא פחות להכללתך את כל התגובות שלא נראות לך- כקיצוניות וכ"גזעניות". אם רק תפגין מעט מהסובלנות שיש לך כלפי אויבים, גם כלפי אחים החולקים על עמדתך הפוליטית, ייפלו דבריך על אזניים קשובות יותר.
[ליצירה]
---
רסיס לילה- אף אחד לא מנסה לטעון שאפשר להזדהות עם הכאב. אבל להתעלם??? הכותבים מנסים לשתף את הגולשים במה שעובר אצלם בראש. לא במה שעובר בראש של המשפחות שאיבדו את יקיריהן. גם זה אסור? האם גדולי משוררינו לא כתבו על האבל והשכול, על השואה ועל הגבורה? מצטער - אבל אני דוחה את הגישה שלך מכל וכל.
[ליצירה]
----
מבלי להיכנס לתוכן - זוהי מאקאמה מעולה! (לא הייתי מסווג בתור שירה). היא מתארת מצב קיים מבלי לנקוט עמדה ובזה הוא קיסמה. רק משפט אחד הורס לי את הכל (גם מבחינת משקל ואולי אפילו חרוז, ובעיקר מבחינת הטלת סטיגמה מרושעת: "אין שכל, אין דאגות". האם שוב מסתתר כאן איזה סמולני מלוקק שגם הוא לוקח את המונופול על השכל ????
[ליצירה]
----
ערמונים מהאש! הסגנון המדהים הזה של גוף שני-עתיד נדיר ביופיו ובמקוריותו (עוד לא נתקלתי בו בסיפורת - יש למישהו דוגמאות ?)
זה יקרה בעתיד הקרוב
אבל טוב
טוב שכבר תדע
עוד תוכל מול ירח צהוב
לאהוב
פעם יחידה
(מאיר גולדברג, ערמונים מהאש)
[ליצירה]
---
אביב וסתיו - לא טעית לחלוטין - האסוציאציה של רכבת, מקורה אכן מהסמיכות לתחנה ולפסים. הצרוף הזה של רכבות, מושבה גרמנית ושם כמו עמק רפאים מזמין סיוטים.