[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
*.
קודם כל, תודה על ההקדשה.
ברור שאת מסוגלת ליותר מהפי אנדים, השאלה היא אם את רוצה. סחתיין על הנסיון.
ובכל זאת יש משהו שלא אהבתי בסיפור הזה. הסוף רע, וזה טוב, אבל... קצת נגמר באמצע. הייתי מעדי יותר עומק לדמות של יעל, יותר לבדיות.
הרעיון המרכזי יפה ואת דבקה בו. באמת יפה.
(מצטער על הפטרונות של המשפט הראשון.. :)
[ליצירה]
*.
האמת?
אני הכי אוהב את הבמבות הדפוקות.
לולו מקום ראשון.
אחר כך שאשא.
אחר כך פה גדול ופרפר, ביחד.
אבל הכי הכי אני אוהב,
את במבה "אשר".
למה? לא יודע. ככה זה אצלי. אוהב במבות דפוקות.
האמת- עזבו, אל תיקנו. אשר במבה חרטא.
(הברקה של השבת האחרונה)
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
משום מה יש לי הרגשה מתנחלית לא נעימה של פרובוקציה שמאלנית.
האמנם הטיפשות כה פשתה בקרב מחננו?
כל היוצר והיצירה נראים כמו מניפולציה. אולי זה לא נעים לראות יוצר שבור, אבל זה בתנאי שהוא יוצר.
סלחו לי על שאט הנפש.
[ליצירה]
ובכן בעז,
אני מבין שיש לך בעיה, אולם עליך להודות שהנושא כבר נידון ונטחן עד דק, וכבר סוכם שיש יותר מאסכולה אחת בנושא השירה העברית.
אני ממליץ לך לקרוא את 'עדות קריאה' של אורציון ברתנא, שאני קורא עכשיו, כדי להבין את החלוקה הזו והמשמעות שלה.
בכל אופן, ניתן להשתמש במילים עדינות יותר כלפי אנשים אחרים.
כך בעיני.
[ליצירה]
ויתור על הנקודותיים בתחילת כל בית, ירחיק את הסוציאציה הראשונית משירו של גפן ויביא אותו למקום שבו את רוצה לראות אותו, "אל המוות והשכחה".
אל תשכחי להיות בריאה.