[ליצירה]
לרוב, זאבים, גם אחרי ש"גילו את ליבם ואת רוך נפשם" אי אפשר ככה להתעלם מעצם היותם זאבים... (מנסיונינו, מי שעושה זאת מוצא את עצמו קרוב לוודאי חסר סבתא זקנה אחת).
השיר נחמד ובנוי היטב, אבל מה הייתה המטרה כאן? להגיד שלכל "זאב" יש צד נחמד? כי זה לא נכון, לא חסרים מניאקים אמיתיים בעולם. שב"זאבים" של העולם חייב להיות חלק המזדהה עם הקורבן שלו? או אולי שבהכרח מתישהו בעבר הם בעצמם היו קורבן לטורפים אחרים? אתה מנסה לתרץ אותם? חסר לי כיוון בשיר... משפט, או אפילו מילה שירמזו כיוון.
[ליצירה]
נבואי משהו. אני בטוח שאחד לאחד, החזיונות (נחמה, פורענות?) אמיתיים. השיר הזכיר לי משהו, אבל אני לא זוכר מה? בעיקר הפרה עם אלף העיניים.
מעניין יהיה לראות פירוש מפורט.
[ליצירה]
אעפ"כ כמדומני שאין אנו מסכימים כמעט בשום דבר.
אעפ"כ לכי בכוחך זה והושעת את ישראל.
אעפ"כ נוע תנוע.
רות, סוף. (אעדר לצערי מהאתר בשבועות הקרובים).
[ליצירה]
כתיבה יפה מאוד וקולחת. אבל היא מביעה משהו נורא...
רק עבדים פונים אל אלוהים ונושאים ונותנים איתוץ אדם בן חורין לא אמור להיכנס לדיאלוג כזה. "חלקים מחלקי הוויתנו... זהו כוחן של ישראל". מצטער על הקוקיזם המטורף אבל זה מה יש.
[ליצירה]
מצטער אם אני נשמע איש גבינות ויין... אבל אסור להכליל בענייני יין. ליקבי רמת הגולן יש 4 סדרות ייצור: "רגיל", "גמלא", "ירדן" ובשנים נדירות וטובות במיוחד מוציאים גם "קצרין". יש לדון כל בקבוק לגופו - על פי שנה, זן, שימור ו.... קריזה.