להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * מצטרף לאמור בתגובת מאיר. אגב לא ידעתי סמאדהי מהו. וכך מצאתי סמאדהי: מצב של תודעת - על שנוצר עקב מדיטציה עמוקה, שבה המבקש מתאחד עם מושא המדיטציה שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] להזכיר לי (ולאחרים) שקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד לקרוא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן שמעתי את אלג'יר [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. זה נקרא לי יפה כשחשבתי על אדם בוגר שכותב את זה על עצמו. מין פכחון בוהק שמתבטא דרך שימוש בילדותיות של ה'כותב' וכן להפוך את זה כמשל (והפעם קראתי את זה כאמירה של ילד שאומר את זה בתמימות) למצבים אחרים חסרי מודעות שאנחנו חושבים שאנחנו כבר יותר חכמים מאתמול ונעשה הכל נכון, ואנו לא מבינים ששוב טעינו. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין זה אמור להתפתח? או שזה נגמר? זה כתוב מותח ועושה חשק להעלות רעיונות [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] מה שיותר מעניין זה ההקשר האחד שתחתיו נמצאים שתי הפעולות האלה. איך אותו זכרון גורם גם להקאה -פעולה המסמנת את סירובו של הגוף לקבל חומר מסוים לתוכו - וגם לבכי פעולה בה הגוף עולה על גדותיו ומראה לעיני כל את הרגשות הכמוסים. [ליצירה]
- [ליצירה] מקשיב מקשיב [ליצירה]
תגובות