[ליצירה]
את ממש מוכשרת!!!
זה חמוד להפליא, (וקראתי עד הסוף)
אפילו אפשר לעשות מזה ספר, אמנם הוא יהיה קצת ארוך, אבל בתור ספר ילדים זה מקסים!
(בתור ילדה הייתי אוהבת להקשיב לזה. וגם לא בתור ילדה...)
[ליצירה]
תודה לך, כואבת כל כך, על השיתוף.
הרבה זמן הרגשתי ש- היה, עבר, נגמר, ואין יותר מה לומר.
השבת אותי לשפיות. הוצאת אותי לרגע מאדישות למציאות. תודה לך.
ותודה לך גליה על תגובה כל כך מעשירה...
[ליצירה]
מדהים,
ומי אני, קטנה שכמוני שבכלל תגיב על קטע כל כך מדהים...
אבל אני בכל זאת חייבת!
כתיבה מ-ד-ה-י-מ-ה, הרגשתי לרגע כמו בסרט של מטריקס, שכחתי שאני בבית, ובלי להגזים, זה אחד הקטעים הכי טובים שקראתי פה.
לא מעניין אותי אם זו מציאות או לא, למעשה גם לא מעניינות אותי ההשלכות של קטע כזה ומה שהוא משדר. בעיני הוא סוג של חלום בלהות שאתה, אדם, חולם, ומי יכול לחלוק על הסיוטים שלך?!
אהבתי כל שורה, כל מילה כל רגע ואני כואבת יחד אתך.
אולי כניחומים, הייתי רוצה לומר- להזכיר, שאין אדם רע, יש אדם שבוחר ברע והאלוקים יצר את האדם ישר. התפקיד שלנו הוא לחיות, לכאוב, להמשיך הלאה ולמרות הכל לפזר את כל האהבה שיש ברשותנו, היא לא תתרוקן מאתנו אלא להפך, תמשיך להתמלא.
תודה רבה רבה.
[ליצירה]
מדהים...!
אין לי מילים,
אני אפילו לא יכולה ולא רוצה להיכנס לניתוחים ספרותיים כי לא אצא מזה. הקטע הזה הוא גאונות בעיני ורואים שהוא מגיע ממקום כן, אמיתי ועמוק.
תודה ששיתפת. למדתי...
[ליצירה]
עוד אחת לאהודות,
זה מזכיר לי נסיעה באוטובוס בשעת לילה מאוחרת אחרי יום מהנה אך סוחף וכדי לסכם את כל רגעי האושר של אותו יום שולחים לי מלמעלה שקיעה יפיפיה על פני נופים רצים במהירות... כמו נשיקת לילה טוב.
תודה!