מישהו משחק לי על הגב
מרגישה קצת נרדמת.
לא רוצה לדעת מי,
טוב לי ככה.
לפעמים קשה
למצוא את הטוב
בכל הרע הגדול
הזה.
לפעמים לא רוצה
לדעת את הכל
כדי שלא אטעה.
דיגידיגידיגי.
טל בת רא"פ
-
כותבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המסר קצת מעוות... וכדאי להוסיף פסיקים. אבל, הרעיון ענק. [ליצירה]
- [ליצירה] נושא אלומותיו, א. רק בגלל שדבר מסויים הוא אוונגרד באתר כמו צורה צריך להעריך אותו? כל אחד מאיתנו יכול לכתוב משהו ברמה כזו או אחרת על נושא שהוא קצת פחות פוליטקלי קורקט בחברה הציונית דתית לגווניה. ועוד: העובדה שיש גוונים שונים לחברה הנ"ל יוצר פחות אוונגרד ואף הופך נושא (כל שהוא) להיות יותר מושמע ואף ממסדי, מה שמבטל אותו במידה כזו או אחרת. מכאן, שכתביו של ירושלמי לא חלוציים ואין צורך להעריך את הכותב על חלוציותו. ב. מה הקשר לרמת הכתיבה של המגיבים? תגובה על יצירה לא באה לשקף על רמתו של המגיב בתור כותב ולכן אין קשר בין הדברים. מה גם שאופי התגובה לא נכתב, בד"כ, בתור יצירה בפני עצמה, אלא כתגובה הבאה להביע רגש מסויים בעקבות הקטע , ביקורת (בונה או לא בונה) וכו'. ג. אני מסכימה איתך על העובדה שחלק מהתגובות נכתבו באופן לא ראוי, גם מבחינת הביקורת שהושמעה בהן לא במילים נקיות, או לפחות בניסוח מכובד, וגם בנימתן הבאה להעליב את הכותב. אבל, כאשר אתה קורא להם אומללים, אתה סותר את עצמך בקשר לרמת התגובות. פרפר חרישי: א. אין להכניס לויכוח שכזה את האמירה ש "הכל לשם שמיים וכו'". זה לא הויכוח כאן, הויכוח הוא על תוכן היצירה ודרכי העיצוב בה. אם את מוצאת חוברת הדרכה לכתיבת טקסט פוליטי שהוצאה ע"י הקב"ה, אני אשמח לקבלה. עד אז, הטיעון "לקדש את שמו ע"י מימוש עצמי של כל כישרונותינו וממילא זה לא גאוה... וכו'", לא תופס פה, לענ"ד, בהקשר שהזכרתי לעיל. שמואל ירושלמי: א. אני מעריכה את נכונותך להביא לידי דיון נושאים שבעיניך הם כאובים, לא צודקים וכו'. כמו כן, אין בידי המדד לכישרון ולכן אין הויכוח כאן יכול ליסוב סביב היותך מוערך בחוגים מסויימים או לא. לענ"ד, איכות היא דבר סובייקטיבי, כך שאני שמחה בשבילך שאתה מוערך במקומות מסויימים, באמת שמחה. אבל, אתה צריך לדעת שישנם חוגים שלאו דווקא מקבלים את דעתך במישורים הסוציאליים-פוליטיים-חברתיים והעובדה שיש כאלו שכן מקבלים את דעתך לא יכולה לבוא כטיעון נגד. סופר שמבקר מסויים לא אהד את ספריו לא יכול לבוא בטיעון נגד שמבקר אחר כן אהד את ספריו, זה, עם כל הכבוד, קצת מגוכך ולא מצביע על איכות ובוודאי לא על אמיתות הדברים הכתובים כשמדובר, כמו בשיריך, על ביקורת חברתית וכו'. ב. כפי העולה משיריך, אתה כותב באופן מאוד תבניתי ולעיתים אף חוזר על מבנים רק בשינוי של המילים. כמו כן, המטאפורות, הדימויים הארמזים וכו', לא בדיוק מקוריים (ואף אפילו שחוקים אם קוראים את שיריך זה אחר זה). אתה יכול לשקול ריענון מסויים בדרכי עיצוב השיר ... זה אף יכול להוסיף חוזק לתוכנו. ג. אין לי כוונה 'לדכא' אותך בתור כותב, אלא לתת ביקורת בונה, לא לשם הביקורת חס וחלילה, אלא באמת מכוונות טובות של עזרה לך בתור כותב. אתה בעל יכולת ולכן אין קבלת ביקורת בונה, ועיתים אף הפנמה שלה, פגיעה בכבודך. ובכלל, אין לתת לביקורות באופן כללי לפגוע בנו כיוצרים, ביקורת צריכה להתקבל בשמחה מצד היוצר ולהילקח באופן פרטני על ידיו, אך בהחלט להילקח בחשבון. לפעמים ביקורת חיצונית רק מאירה על דברים שבתור יוצרים של היצירה (עם כל המשמעויות הרגשיות שיש לזה...), קשה לנו לפעמים לראות... (אני אגב, אוהבת ביקורות כי אני מעוניינת לפתח את יכולתי יצירתית לגווניה ואין אני יכולה לעשות זאת בעצמי מהסיבה שלפעמים אני מחמיצה דברים כיון שאני מעורבת רגשית בתהליך היצירה.) שבת שלום... טל. [ליצירה]
- [ליצירה] המהפכה הצרפתית עושה קאמבק?! [ליצירה]
- [ליצירה] תסמונת פיטר פן מתגלה שנית... [ליצירה]
- [ליצירה] מעורר מחשבה וכתוב מקסימקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] שמעתי פעולה בבנ"ע עם המכתב הזה לפני כמה חודשים. אחד המכתבים שאני יכולה לומר בפירוש שהשפיעו עלי בהרבה תחומים בחיים שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מאוד אישי, קשה להעלות דבר כזה לצפייה של אנשים אחרים... טוב שיכולת. ורק לידע הכללי, למרות שאולי הסמים כאן הם רק טריגר לעומק הרגשות, אין כזה דבר סמים קלים. יש סמים שבחוויה רגעית משפיעים באופן שאתה קצת יותר מודע לסביבה (לדג' מריחואנה) (וגם אז זה תלוי אם אין לך מחלת נפש נסתרת), מאשר סמים פסיכדליים או מורכבים כימית (לדג' אקסטזי, הירואין) , אבל נזק ארוך טווח יש. וכמובן, אני מצטרפת לילדה: אם אתה צריך ורוצה לדבר על זה... אני כאן. וסליחה על ההרצאה... [ליצירה]
- [ליצירה] מחמאה הכתיבה שלך מזכירה את הסגנון כתיבה של הרב חיים סבתו. (שהיא מאוד יפה לטעמי...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא נעים לי לפזר את מסך התשואות אבל אני חושבת , בתור מישהי שאולי קצת קרובה לתיאור שבשיר, שחד צדדיות היא דבר שגוי. השיר לא נוקט עמדה באופן גלוי, אבל אומר כמה דברים ע"פ הבנתי: א. כדי להיות 'מתנחלת ' יש לעמוד בקריטריונים מאוד ספציפיים, ואם לא, אזי מקומך אצל 'הזולה של חצרוני' ולא ביישוב דתי מעבר לקו הירוק. ב. אין כזה דבר להיות דתיה וללבוש מכנסיים/לפזר ת'שיער/לא ללמוד באולפנא/לא לשמור נגיעה וכו' וכו'. תאמינו לי שאני דתיה מתנחלת גם בלי הסממנים המאפיינים שהוצגו כ'נכונים' בשיר? תאמינו לי שזה קצת יותר עמוק מכפי שהשיר מציג את זה??? (חסר לכם שלא תאמינו לי כשאני דוברת אמת...) [ליצירה]
- [ליצירה] ממממממ... בהחלט סיפור מיוחד. (על אף שאני חלוקה על עניין ההפלות. זו בכלל לא בעיה, לטעמי...) אבל חוצמזה, יש לך משהו בשפה שמזכיר לי שיחת חולין אבל גם שיעור טוב (חול קודש משולהבות זו בזו). [ליצירה]
