דברים גדולים, דברים קטנים,
שאלתי פעם, היש בינהם קשרים.
המציאות מורה,
מדריכה,
נכנסת למוחך
ואומרת: ועוד איך.
הכל
זה חלק מנתיבי הקשת.
מקדם לים ומשמאל לימין.
[ליצירה]
טוב מתוקים, לא יודע מה להגיד, אבל לא הצלחתי לרדת לסוף דעתן של חלק מהתגובות.
מה הבעיה באינגבול? הקפיצה היא כמובן מטאפורית אל עבר הריקוד הפרוע, אל עבר השפה הלא כתובה שפת השוליים, אל עבר חופש שנמצא מחוץ למסגרת (החלון). אבל בעיני דוד, מיכל תמיד נמצאת בתוך מסגרת החלון -ממנה היא נשקפת.
לא בדקתי אם המשמעויות האלה נשמרות בכתוב לאורך זמן אבל זו התחושה שלי מהתיאור הזה.
אגב הנה הביטוי הראשוני להבנה הזו (מפיו של יצחק גור)
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=12043&code=28
[ליצירה]
אחחח חזרנו לאווירה ההזויה.
נדמה לי שפעם כבר כתבת ככה הזוי. יפה לך. ממש נהדר כיף כיף לקרוא.
יש גם את המעבר לשפה אחרת (עליונים ותחתונים) (דבר התורם להזיה) לכמה משפטים במהלך הסיפור. (בדיוק במקום הנכון)
*