רקע חדש וארצי-ישראלי לווינדוס 2
עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
- תפילה לעני
- הדף האחרון. חלק ב
- בחזרה לבית הישן. / כי אני – לא בתומי הלכתי.
- "קול פנו אלי והיושעו..."
- "כי קרבו לבוא..."
קשור אלי
- [ליצירה] באמת בא לרבוץ שם בכיף.. אבל בשני יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה לדעתי. (שים לב, לשימושך, הנה המייל פה למעלה..^_^) [ליצירה]
- [ליצירה] אה. טיפה מטושטש, הייתי אומרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... זה בגלל מגבלות טכניות שלא מאפשרות להעלות שום תמונה שתעלה על 1.5 קיי כנראה...:) המקור 'קצת' יותר גדול ו'קצת' יותר ברור..^_^ [ליצירה]
- [ליצירה] גם את זה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איך בא לי להיכנס לתמונה ולהתישב על הדשא... ממש יפה (וגם התמונה השנייה). [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. ממש מקסים. אהבתי. תמשיך כך, אין כמו ישראל. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מהמם [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד עכשיו זה הרקע לשולחן עבודה שלי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] WOW!!!! כתוב מ-ע-ו-ל-ה!!!! מה שנקרא אצלנו בלעז 'סוחף'. מאוד מתאים לENDCRADITS של 'לב אמיץ' (אחרי הדקה ה4 כמובן).... דבר אחד חשוב - למרכך (מלשון מרכאות) את המשפטים שנאמרים. לפעמים (רוב הפעמים) יש גלישה מיידית בין מחשבה \ תיאור סצנה לבין משפט הנאמר - תחמי אותו בזוג "" נדיבות. יוסיף המון ליצירה. דמיויות טובות, שילוב צבעים תואם (צמר, חום, [חם] פחם, תחול [קר אך עם פוטנציאל]) יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני. [אם אני כבר בסבב שירים איך שהוא...] הנה דוגמא ליצירה לא מנוקדת... נו! אתם רואים איזה יופי זה יוכל להיות?? בלי כל מני ח ו למים שעושים רווחים נ ו ראיים באמצע המילים... ספציפית - אילו לא הייתי עייף... כמה זה נושא חשוב... אווירה קשה של יאוש בין השורות נקראת. אווירה כזו של 'הנה גם שעוזרים לי זה לא עוזר...' גם שעולים למיים - טובעים שוב בחזרה... זה כל כך קשה... כי זה כמה לא נכון.... כמה שלפעמים נפילה זה דבר חשוב... כמה לפעמים צריך להרוס בניין קטן כדי שיהיה מקום לבניין הענק שלנו.... רחשי לב קשים, מזעזעים. 'להנאתי'. הו - כמה שזה מוכר. להנות מהתלונה, מהיאוש, מההרגשה הקשה, מהצומי שנובע משידור המסכנות.... זה ממכר ממש. זה ארס של נחש. ברור שכיף ייותר להתלונן... הכי קשה זה להתמודד... בשביל זה צריך אומץ - גבורה - לתת איזו שהיא הקרבה מהעצמי אל האלוקי. כדי להוריד קדושה. מה גם, אופטימי מאוד. אם הגעת לחלק -הזה- כבר בתשס"ד - - מובטחני שהתשס"ה לא תהיה אפילו 'יותר טובה' כפתרון ותשובת המשקל ליצירה זו - אלא הרבה יותר מזה. כי הפתרון כבר כל כך קרוב..... [מצפה מאוד שהוא גם יצטרף איך שהוא ליצירה זו... לא אוהב כבר יצירות חסרות סוף או פתרון...:-)] [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי. נפלא!!!! אני פשוט מנסה להבין מה עבר בראש כשראית את זה והחלטת לצלם! פשוט מגניב! [ליצירה]
- [ליצירה] מגניב! מזכיר לי את אבאניביאובואבה... [ליצירה]
- [ליצירה] הוו... כמה מוכר ויפה... ומשפט סיום חזק ביותר. [רק איפה האופטימיות, והלדון כל האדם לכף זכות, וה'אין יאוש רק בשמחה!' וכו'?] כן, זה מוכר. אפילו כאן בתוך הבועה המחוממת והנהדרת... [רק דבר אחד אני לא מבין... 'עוד בוקר - שוב צריכה לקום'... לקום?! יעני להתעורר כי הלכת לישון?! [בוקר!?!?!] סתם סתם..] [ליצירה]
- [ליצירה] אהההה זה פשוט -זה-!! כמה זה מוכר... כמה... הרי תמיד ברגעים האלה הראש שלנו הכי מעופף שאפשר... קופצים מברכה לברכה, מ18 לברכת המזון, חשובים על דברים אחרים... כמה שזה קשה ל-ה-ת-ר-כ-ז... חשבתם פעם למה זה קורה? מאחר שבתפילה, בניגוד מוחלט לכל שאר הזמן בו אנחנו בהכרה - הראש שלנו 'שקט למחשבה'... פתאום יש לנו כמה דקות שאסור לנו לדבר, ללכת, לעשות, לאכול, לכתוב... פשוט זמן 'איכות' לעצמנו... בין כל המהומה הזו של המציאות כולה - מוצא לו האדם לפחות שלוש פעמים ביום - זמן 'ריק' [בחיריק] לעצמו.... ...ובזמן הזה הוא מוצא את אלוקיו. [לפחות משתדל...] [ליצירה]
- [ליצירה] OMG אוי זה כל כך אחת מהצד!!!!!! אפילו האנטרים בסוף פשוט בדיוק במקום!!!!!!! מ ע ו ל ה!!! [אוף לא מתאים כל כך ליום הזה... קצת באסה לי להקרע מצחוק עכשיו... לא יכולת להתאפק עד אחרי ט' באב?!] [ליצירה]
- [ליצירה] טוב אין כמו פרסומת טובה, תודה על העלאה מהאוב... שווה במיוחד. חזק גם במיוחד - אפילו בלי להכנס לפורום הקטן שצמח לו כאן מזמן... כתוב מעולה. [ועם ניצוץ של תקווה! ועוד במבצע! :)] טוב.. אמנם לי אין את העניין הזה של כיסוי ראש כל כך.. [אבל שיער מת יש...{טוב, יהיה...} - ועדיין אני מאחל את זה גם לעצמכי... {לא את הכיסוי ראש.. את הקפה הנס...} [כי באמת צדק מי שצדק... החיים הם כמו קפה.. או שזה שחור, או שאתה בבוץ ואם לא זה ולא זה אז זה באמת נס...] .. ואני בכלל אוהב שוקו...] [ליצירה]
- [ליצירה] // אז צריך להפריד בין הביקורות. את מביאה ביקורת בוטה מאוד על חלק מציבור, ומערבבת בין כמה דברים כאילו הם אחד. יש כמה תופעות של 'נוער הגבעות' חלק חיוביות יותר, חלק פחות, אבל לא מערבבים את הכל כמו סלט סתם ככה... [זה לא יוצא כ"כ טעים בסוף...] יש ביקורת על החתונות המוקדמות שלהם, זה אחד. יש על הסגנון ה'אנטי מערבי פרנציפי', זה שני. ויש על ההחצנה המילטנטית, זה שלישי... על כל אחד ואחד ניתן להתווכח, ובנפרד. להתחתן מוקדם זה לא בטוח דבר רע, זה שברוב הישיבות מעיפים מי שתהחתנן לפני שיעור ג' זה לא מוכיח דבר. [ובמקרה שמעתי על זוג שהתארס לא מזמן שכבר הורס פה את הסטסטיקה...] ומי אמר שצריך כל הזמן ללכת ע"פ צו אופנה לבית וורסצי? כל מי שלא הולך על 'קרוקר' מנודה? ונכון, זה מזעזע לשמוע אנשים שהולכים יחפים, כמעט כמו שמזעזע לשמוע שיש כאלה [שמועה הוגנבה לאזני] שהולכים עם סנדלים [ולא רק בט' באב!!!!], אני לא קיבלתי את הלשון הרע הזה בהתחלה, עד שראיתי שיש סדיסטים כאלה...אבל עדיין, יש כאלה... את הטענה הזו אפשר לטעון גם חלקים אחרים בקלות רבה. ולגבי ההצהרות - יש ויש. נכון, אולי אצלנו בישיבה למשל כל פעם שמתחילים לשיר [התיכונית.. לא אנחנו, כמובן..] 'זוכרני נא' אז כולם ישר מתחילים לעשות 'שששש!!!' ומחליפים שיר... ובפורים זה לא עזר עד כדי כך שהרב היה צריך להתערב 'לא לא!! לא את השיר הזה... שיר אחר!!' נכון. אבל בישיבות אחרות זה אחרת... קיצורים של דברים - אני חושב שהביקורת 'מעט' בוטה, בעיקר בגלל החלק האחרון, שללא המיקוד המסויים מאוד של הקטע ההוא נשמע נורא...אה...פרובייליני... צריך להזהר בניתנת ביקורות, כי זה נשמע כאילו אף אחד לא נכנס לשם בלי לקחת איזו שאיפה מהנרגילה... כתוב יפה, בכל אופן.. [ליצירה]
- [ליצירה] ד.א... כמה זמן זה פה?? למה -אני- לא שמתי לב לזה??? <מוריד עכשיו את לין מרלין..> [ליצירה]
תגובות