[ליצירה]
**.
שיר שיוצר תחושת הזדהות עמוקה.
הרגשות שמוכרים לכל אחד - השליטה, לאבד שליטה=לאהוב, החולשה שבשחרור הרגש.. אני חזקה - אף אחד לא משפיע עליי, לא שולט עליי.
המילים שלך. יש איזה שיר שמדבר על זה, של ויטני יוסטון,
And so you know the way it feels to cry
The way that I cried when you broke my world in two
And baby I learnt the way to break a heart
I learnt from the best
I learnt from you
סתם, הזכיר לי.
[ליצירה]
תחושת הזרות יוצרת נבדלות? ובסוף לא רואים כלום, כמו המשקפיים של פורד פרפקט, מסכה של חושך רגוע ירדה עלינו, זה לא רוגע, זה הקו המתמשך שאומר שאין חיים, אין תנודות. הרוגע המעושה שחונק את הלב, לא נותן לו להתפרץ, לא נותן לרגשות, החיוביים והשליליים, לצאת.
הייתם אומרים, החוזק הוא לשמור את הרגש בפנים? הו, לא, זאת חולשה. קשה לשחרר את הקו הזה.
אבל כאן יש שלווה, שקט, עצים, עמק, ציפורים, ו - ארעיות של יום אתגרי. גם היום האתגרי והקשה, גם הוא ארעי ורגעי, וסך הכל - העולם מלא שלווה.
כמוהו, גם הרוח פזורה, נודדת, לא מוצאת את מקומה. בדיבורו איתה, הוא צריך להתאמץ בשביל למצוא את המילים שלה.
ללא כח, חלש, נידח, שכוח אל, מרגיש זר, גר, אבוד, בודד,
פעם זה היה המקום שלו. השייכות שלו. עכשיו הוא התנתק.
זהו. התנתק. עצם עיניו.
תגובות