1/6/2004
ארבעה קוים אנכים
וקו אחד חוצה
ועוד ארבעה
ועוד אחד חוצה.
חמש קבוצות קוים
ועוד שניים ניצבים.
על קיר בטון
בכלא חיי
חורטת קוים לדמותי.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוקיי, התגובה האחרונה היתה מהיוזר שלי אבל זו היתה שותפה שלי. אני לא מחמיאה כך לעצמי בד"כ.. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד עמוק מאוד ויפה. לפני שהגעתי לסוף זה הזכיר לי את הסרט על חנה סנש שיש שם סצינה שהיא מסתובבת בחדר... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את כפל המשמעות שב'קוים לדמותי'. ובאופן כללי, דימוי יפה מאד. הצלחת להעביר תמונה שלמה במילים ספורות. [ליצירה]
- [ליצירה] לך יפה ונוגע.... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך שהצלחת לחצוב את עצמך יש מאין. בדרך כלל אני מניחה שרובנו מנסים להוציא מעצמנו את היש מתוך המסתור. אבל מהאָיִן? זה מקורי. (אני סתם קצת צינית. תנסי אולי לעבוד על הרעיון הזה של היש מאין, כי הוא נשמע קצת לא הגיוני). [ליצירה]
- [ליצירה] אם את מאמינה שכל אדם נברא למען מטרה מסויימת אז ברור שעצם הימצאך כאן יש לה מטרה והעולם היה מאבד משהו מערכו. מצד שני, אם את מאמינה במשפט ש"אין אדם שאין לו תחליף" אזי יתכן שבאמת אין לך מה לחפש פה. או לאף אחד אחר מאיתנו. אלא שאני, כל עוד לא החליטו להעיף אותי, נשארת כאן. ואני מציעה לך לנהוג כמוני. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זו דרך אחת להתייחס לעולם. במובן הזה ש"כלב טוב לו". בעצם, כל מי שהוא אינו אדם, או שהוא אדם אבל לא אדם בוגר, אז טוב לו. אבל כמו שכבר כתבו, אולי טוב לו כי הוא לא מחפש משמעות. ואולי זו גם נקודת התורפה שלו. כי הוא חי חיים נטולי משמעות. כלומר, גם לו רצה, לא היה יכול להגיע למשמעות בחייו. וזה, אולי מותר האדם על הבהמה. היכולת שלנו או המסוגלות שלנו להגיע לגבהים שכאלה כמו גם לנסוק מהם חזרה למטה ולחיות על הקו הזה שבין נוכחות קיומית לנוכחות מודעת. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא הסיומת של קול דודי דופק שייכת. כי זו בדיוק הציפיה (החיכיון, בשבילך) שכל אחד שבא זה ההוא, הנכון, שאני מחכה לו. כל דייט, כל גבר שאני מכירה, אולי זה הוא. זה בדיוק העניין. וה"בלבן" דווקא מצטלצל לי יפה. מניחה שזה עניין של טעם, אבל זה בדיוק הרעיון של לצאת לחולל בכרמים, לחפש את שאהבה נפשי. אם ניכנס לרובד יותר עמוק של השיר, זו מעין אמירה כזו שאולי אני בדייט לא נכון, אבל שההוא, טמיר, נעלם, לא יתיאש. שלא יתפשר. שימשיך ושיחכה, כי בסוף אני עוד אחזור הביתה (מתוסכלת מהתבוסה) ואני אהפוך את הדרך הארוכה שלו למשהו שהיה שווה לחכות לו. [ליצירה]
- [ליצירה] בילביל איך שאני מזדהה.. איך שהוא יש דברים כאלה שמלמדים באוניברסיטאות, שגם אם תסיימי בהם תואר שלישי בהצטיינות יתרה עדיין תנקי בבית של ההורוביצים (אני עשיתי את זה אצל השטרנים), ועדיין תמכרי פוליסות ביטוח מותאמות-אקלים (אני עושה סקרים בטלפון, שאיכשהו זה לא הרבה יותר טוב). לפחות את יודעת שאת יותר טובה מהם, שיש לך את הכתיבה, שאת חכמה, ושיום אחד יבוא משהו יותר טוב. כי זה אחד הדברים הבולטים בעבודות כאלה: תמיד פוגשים מישהו-אים שאין להם משהו יותר טוב. הם בני חמישים פלוס וזה הדבר הכי טוב שהם יכלו למצוא.. חזקי ואמצי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. איזו כתיבה מפעימה! [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. ממש טוב. מסוג הטוויסטים בסוף שאני הכי אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן פרגים it takes one to know one [ליצירה]
- [ליצירה] חוששתני שלא הבנתי דברים לאשורם ומאוד הייתי שמחה לקבל הסבר מניח את הדעת. ודווקא באתי כולי נרגשת לקרוא שיר חדש שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. אהבתי. עם זאת "תשכונה" ותמחשב" אינן מילים. אולי "את השכונה" ו"את המחשב". ואגב, אומרים חנוכת הבית, ולא חלוקת הבית. [ליצירה]
תגובות