כל כך מתחשק לי לצעוק
מה יש בי שחשבת לרגע שאוכל לעמוד במשא?
כי מה שלא הרג אותי השאיר בי צלקת יפה
אולי קצת תרפה, רק קצת
כי אוזלים כוחותי
אלמונית פלונית
-
אין הנחתום מעיד על עיסתו,אבל תמיד הצלחתי להרוס את הבצק...:-)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... קראתי פעמים ואני לא בטוחה עדיין שהבנתי בדיוק את כוונת המשוררת,אבל בכל מקרה השיר יפה ונוגע. ואפילו אם תתגעגעי אליו-שלא תדעי עוד כאב... [ליצירה]
- [ליצירה] למשתדלת... בשביל זה אני פה... שמחה שגרמתי לך לחייך,זו המחמאה הכי גדולה שאפשר לקבל (עדיף על פרץ דמעות)... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על השמאלץ אבל זה מזכיר לי שיר של ונסה ויליאמס "How can you give your love to someone else,and share your dreams with me" תמיד יש את אלה שבאים לבכות להם,אבל כשהכל בסדר הם נישכחים בצד. מצד שני יש את אלה שנשארים בצד כשהכל רע,וכשנרגעים נזכרים בהם שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לעדן הפסנתרן תודה על התגובה. לשאלתך,אני ילדה טובה רחובות. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר קצר יותר משאלת לב: מישהו שבקרבתו אתה סוף סוף שלם עם עצמך ואוהב את האדם שאתה נהיה בקרבתו. שתשכח את כל הדברים הקטנים והלא מושלמים בעצמך ותרגיש שאתה ראוי לאהוב את עצמך,כי מישהו אחר ראה בך את זה... [ליצירה]
- [ליצירה] אומץ מעבר לפתיחות לפרשנות יש כאן הרבה אומץ יישר כוח [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה נכון... תמיד אנחנו השופטים הכי גרועים ומקשים על עצמנו. אם היינו נותנים לעצמנו את החופש שאנחנו נותנים לאחרים, לטעות,להתרגז,לאבד שליטה ויודעים לקחת את זה בפרופורציה המתאימה,אז היינו הרבה יותר שקטים. זו גם המסקנה אליה גם הגעתי אחרי 20 וכמה שנות חיים... [ליצירה]
- [ליצירה] למתקרבת: אם תבחני את היצירות כאן באתר,גם בלי להכיר את היוצרים, תגלי ש-90% נכתבו מפרי דמיונם החופשי. את לא צריכה לעבור חוויה בשביל לתפוס אותה,יש כאלה שעושים את זה הרבה יותר טוב מאחרים-לכתוב על משהו שהם מעולם לא חוו,ויש כאלה שלא יודעים ולא מצליחים להעביר את ההרגשה. קחי לדוגמה את רוב השירים על אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] לקח לי זמן אחרי שקראתי שוב את הכותרת השיר קיבל משמעות אחרת לגמרי,אבל בכל הקשר שקוראים אותו,הוא מעביר צמרמורת. בנפל אויבך אל תשמח,כל שכן בנפול ידידיך... ונראה לכם שעכשיו יש נקודות הזדהות או שהזמן שעבר משכיח עד כמה זה יכול להתדרדר? [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה: כהרגלי,אני מסכימה עם נשמת הצלחת לבלבל אפילו אותי עם ההארות שלך,ורק רציתי עוד להעלות נקודה למחשבה:האם אפשרי לאהוב אחר לפני שאוהבים את עצמך? או קודם יש למצוא את השלווה הפנימית ורק אז נמצא אהבה? מה קדם למה-הביצה או התרנגולת? ובקשר לחצאי בני אדם-רציונלית אני לא מסכימה,אפשר להיות מלא ושלם גם לבד (לפחות שלושת רבעי בנאדם ) :-) אבל מבחינת ההרגשה-אני ממש לא רואה את זה קורה [ליצירה]
תגובות