אז שאלת
האם אני מרגיש שלם כשאני איתך,
ועניתי שאני מרגיש –
כשאני איתך
עוד שאלת
האם את עושה אותי מאושר,
ועניתי שאת עושה –
אותי
ושאלת האם אהיה לך לרֵע,
והשבתי שאהיה –
לך
(לך,
כי רק את נגעת בי,
כי רק את נגהת בי)
זה ממש יפה, ממחיש קצת מה זה 'דומיה תהילה', לדעתי. ומסכים עם אסתר- באמת כיף לה..
רק הערה: לי אישית 'זמר שלש השאלות' עושה צמרמורת, (אני היחיד שקורא לו 'שיר האישה המוכה'?), אז אני לא אוהב את הכותרת.
אלו לא תשובות מקוטעות. לעניות דעתי, הן אולי בין התשובות הכי שלמות שיש.
וזה כל כך יפה.
וחתלתול - גם אני קוראת לשיר הזה ככה, אבל דווקא כאן זה לא הפריע לי במיוחד.
הכותרת לא באה בגלל "זמר שלוש השאלות" (שאני לא מכירה בכלל), אלא בגלל שיר של אלתרמן שנקרא "זמר שלוש התשובות".
רסיס - זה מאד מאד יפה. אבל אין לי משו מעניין להגיד.
[ליצירה]
זה ממש יפה, ממחיש קצת מה זה 'דומיה תהילה', לדעתי. ומסכים עם אסתר- באמת כיף לה..
רק הערה: לי אישית 'זמר שלש השאלות' עושה צמרמורת, (אני היחיד שקורא לו 'שיר האישה המוכה'?), אז אני לא אוהב את הכותרת.
[ליצירה]
אהבתי...
קודם כל לפתחיה (כדי שהשורה הזו תופיע בעמוד הראשי) - עשה לכולנו טובה וחסוך מאתנו הערות שאינן לעניין.
אהבתי במיוחד את ההתפרצות באמצע כל בית (אם קראתי נכון), שדועכת שורה לאחר מכן. בדיוק כמו התחושה המתוארת בשיר. שילוב נהדר בין תוכן וצורה.
[ליצירה]
שוב אתם
כלום לא חשוב, כלום לא עוזר
כשעמירם והממזר
איש ברעו רוצים לסנוט
בחרוזים בלי מנגינות
אולי במקום סתם לדקלם
ומהשיר להתעלם
למדוני משהו מסעיר
על המסרים אשר בשיר?
ולעמדתי שלי: אורי - ממש אהבתי את המשקל. מורכב ועדיין מצלצל נהדר.
[ליצירה]
צר לי לאכזב...
אבל הביטוי "צוחקת כוכבים" נולד משמיעה לקויה של השורה "את קוטפת כוכבים" (כשזה עמוק, עמוק...).
ול-moonlight: אכן, מר, מר מאוד, שכל הטוהר הזה רחוק ממני כרחוק שמיים...
תגובות