[ליצירה]
טעות לשונית בבית שני. קשר לבתים הקודמים. בתים?
"את צרור שיריי שכתבתי בלב הם זרקו במחי יד.
לא הבחינו בייסורים וכאב וקרעו בגסות כל אחד.
אך נפשי הפצועה המשיכה לכתוב,
מתפללת לידיי זהב שיטפלו וינהגו בה בטוב ושמישהו אותה יאהב.
והנה אדם יקר את מילותיי מלטף ומחבק כל שיר ושיר
את שבריי הוא כעת אוסף ובאהבה את כתיבתי מאיר".
אם תורידי כי מיני "ווי" חיבור, אולי יסתדרו בשורות מילותייך. לא לכפות על המסגרת.
[ליצירה]
וכך היית רוצה שיראה????
ההתרוקנות
המביאה על עצמה חיים חדשים.
מתעצמים.
אל נוכח השתאות נפשי, חיבוטיי, בשאלה:
ועכשיו, כשאת יודעת הכל,
השלם-
עדיין גדול מסך כל חלקיו?
התעצמות הנפש.
התעלות רוחנית.
חיבור לגבוה.
יניקה ממקור עליון.
רק בצלילה צורנית
ללא "חשיבה תבניתית"
התעלמות מתדמית
מפחדת ממים עמוקים?
אז אמרי לי מה יותר נכון? א ומה יותר טוב?
זו הראשונה.
תגובות