צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
שאלה ליוני
מה הופך לטינית פרוזה ללטינית שירה ? אני לא רואה חרוזים בלטינית ונדמה לי שלא שומעת מקצב. הידוע לך על פי מה קבעו הקדמונים מתי היא הופכת לשירה או מה נעלם ממני ? ושמא הטעות בידי ואולי כאן התרגום הוא תרגום של פרוזה ? (שנה לטינית מהאוניברסיטה - לא משהו אך מספיק כדי להתעניין בתרגום ולשאול)
ליאורה
[ליצירה]
מסורת הטלת הגורלות אצל יהודים מופיעה עוד בתנ"ך. ייתכן שגם של הימורים (?) . מכל מקום, נראה לי ששחיתות קיימת לא רק במקום שאתה מציין. וגם באינטרנט קיימים ההימורים. אני מסכימה עמך שאין לעודד בשום פנים אנשים לשאוב ניחומים וחלומות מהימורים.
[ליצירה]
לאחר שנכתבה הופכת היצירה לנחלת הציבור וכל אחד רואה בה שפי שמשתקף בתוכו. וגם אני משתנה מיום ליום - שיר זה נכתב בערך בינואר השנה ובודאי מאז השתנתי וגם התרחקתי ממנו.אז אני מניחה שאם כתוצאה מהדיון אתה שואל אם "השיר לא מצליח לתפוש את זה" - זאת עבורי מחמאה. זאת אומרת שהשיר משתנה כמו גביש בהתאם לקרן האור המשתקפת דרכו.
ליאורה
[ליצירה]
רון, פניתי למנחם בשאלה מדוע השירה מופיעה בפסקאות כפולות (רווח כפול) אך כעת נראה לי שאין להטיל בו את האחריות על התכנות וכי זו בחירתך מאחר ויש יצירות המופיעות בשורות בודדות. אשמח לדעת מה חושבים האחרים לגבי יצירות ארוכות הכתובות ברווח כפול על המסך האלקטרוני. (כלומר, האם זה נוח ועדיף או קצת מפריע לעין ולטווח הריכוז)
שבוע טוב ושמח לך. ליאורה
[ליצירה]
היה היה משורר
שנים רבות כתב
שירים סתומים כרימון
שלא פקעו דפנותיו
וכולם איחלו לו טובות
וכולם הקיפו עליו
וכולם המתינו לראות
שיגיע ו בציר וסתיו
עד שבאה ציפור
כנראה שקראו לה מיכל
ניקרה בדופן הפרי
שרטה לו פה ומילה
גרגרים השתפכו לאין סוף
כאשד ארגמני מתוק
וכולם הקיפו עליו
וכולם טבלו אצבעות
וליאורה ושי וגם כלנית
ושאר מחברי היצירות
רקדו סביב לאותו עץ
אוחזים יד ביד לופתים אצבעות
פטפטו על שמשון ונשיקות רתוחות
וגם פרוייד שם נוכח בגאון,
שואל את מנחם אם יש מה לומר
ומה לספר רצונו.
ויצירה ספונטנית זו
לעולם לא תובן בכלל
אם לא תקראו את שירו של מנחם
ואת כל תגובות הקהל
תם ונשלם
[ליצירה]
מעניין. אני לא בטוחה שניתן לגזור מ"שכל" וכמיהה "להשכיל" את שם העצם הכללי "השתכלות" כי זה מזכיר לי את השכול (לא עלינו).התרגום כולל שמירה על מקצב ועל צליל (חריזה קרובה). רק שהנושא עצמו לא מדבר אלי.
[ליצירה]
לא בעד ולא בנגד. לא בטוחה שמדובר ברחמים עצמיים אלא באדם שאהבו אותו ופנקו אותו ולפתע עליו להתמודד עם מציאות של בוגרים. לדעתי במנגינה אכן יכול להיות חמוד.