צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
מזלנו שהעברית היא שפה איזוטרית שמועטים השולטים בה באמת. קחו לדוגמה את תורת הקבלה ותורת הסוד - עד כמה שהשרישו אותה באומות אחרות הרי שלא יהיו מסוגלים לעקוב אחרי כל משמעויותיה. שלא לדבר על כך שהמילים משמשות גם בכתבי קודש ובתפילות ובמשנה ובתלמוד וכולי ובכל מקום שם הן עומדות הן מדיפות ריח אחר בגן אחד שלם.ואת זה אי אפשר לקחת מאיתנו. יש אומרים עברית שפת קודש ואין לדבר בה. ואני שמחה שהתמזל מזלי ואני דוברת עברית, ובודאי אבות אבותי אחורנית עד לחורבן בית שני (וגם איני יודעת באיזו שפה השתמשו הם אז) תוהים למילים היוצאות מפי והנכתבות כאן בחשמל ובויברציה ואולי הנפשות מתאספות בתור ואומרות - נחכה לשעת לילה וכשתישן נפציר בה שתלמד גם אותנו.
[ליצירה]
לאחר שנכתבה הופכת היצירה לנחלת הציבור וכל אחד רואה בה שפי שמשתקף בתוכו. וגם אני משתנה מיום ליום - שיר זה נכתב בערך בינואר השנה ובודאי מאז השתנתי וגם התרחקתי ממנו.אז אני מניחה שאם כתוצאה מהדיון אתה שואל אם "השיר לא מצליח לתפוש את זה" - זאת עבורי מחמאה. זאת אומרת שהשיר משתנה כמו גביש בהתאם לקרן האור המשתקפת דרכו.
ליאורה
[ליצירה]
צחית חביבה. קראתי בתשומת לב ואז חשבתי, כדי להבין, אלך ליצירותיך. ואני רואה שרובן יצירות "במשפט אחד".כך שאני מאמינה שיש בינינו שוני מהותי . טוב. בואי נעזוב את זה. חג שמח.