שְׁמִי
סַבָּא קוֹרֵא לִי - נְשָׁמָה
אִמָּא קוֹרֵאת לִי - אַדְוָה
אֲבָל שְׁמִי בְּאֶמֶת הוּא - גַּל
וְרַק סַעַר יוֹדֵעַ .
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תשובה לשי, תלוי איך אתה מסתכל על זה. אם אכן זה ילד, אז סער הוא החבר של גל שמבין הכל וגם לפעמים מסית, אם זו מטאפורה אז רק סער יודע כי הוא זה שגורם לגלים. כדי להשאיר את זה לטעמו של הקורא, לא השתמשתי בבטוי כמו: "רק לסער גליתי" או "אני גל שסער מעורר אותי". מה דעתך יורם [ליצירה]
- [ליצירה] מי הוא "סער"? זה משמעותי להבנה? [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, אהבתי את כפל המשמעות (לא הייתי עולה עליו בלי שהיית מסביר) [ליצירה]
- [ליצירה] אבנר ידידי. אני חושב שכתבתי את זה למישהו, כתגובה או כהודעה אישית, אבל אחזור ואכתוב את תגובתי. התאבדות היא בעייה פאתאלוגית. זה נושא לפסיכיאטרים לעסוק בו ("אובדנות" במושגים שלהם). עדיף לך לכתוב על החיים. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] פוצקית , אני חשבתי קצת אחרת: מה דעתך למשל על: "אור בקצה המנהרה" או אולי: "מגדלור בקצה המנהרה", זה הדימוי שעלה לי בראש מהתמונה הזו. בכל מקרה אהבתי אותה. תודה ליוצר/ת [ליצירה]
- [ליצירה] אבנר ידידי, אולי קיבלת עונש מהמורה לכתוב 20 פעם "הגיון" ? כדאי לנסות גם את המנגינה של "עלי הגיון לכינור" הרי זה מקור המילה הגיון - מה דעתך קח את זה בהומור [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להפליא :) כן! השקט הוא הכלום שמכיל את הכל , ומה עוד נוכל לבקש. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל נמגיבים לשיר "זה כל מה שנחוץ" תודה. שירים לא צריך להסביר. אבל מה שעלה בראשי כשכתבתי אותו, הוא: שכאשר ישנה אהבה, אז לא צריך הרבה בשביל לכתוב עליה. מספיק: "דמעה על הלחי (כדיו) נוצה אחת (כעט) ועלה שלכת (כנייר) בשביל לכתוב אותה כשיר. (אגב: את כל השיר הזה ניתן לכתוב באמצעים הצנועים שציינתי). תודה לכולם, ומעודד אותי לקבל תגובה על שיר שכתבתי מזמן. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] כשקראתי את השיר, מיד חשבתי על תגובה, אבל תמי הקדימה אותי. אז קבל עידוד גם ממני יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אל יאוש היי נשמה שלי (נשמת כל חי), סבלנות - זה שם המשחק. לפעמים, תקומה ליצירה באה דוקא ממקום בלתי צפוי. דוקא יצירה שפחות נחשת בעינייך, היא זו שמציתה את דמיונם של אנשים אחרים (הנה -דוגמה....). לכן לא צריך להרים ידיים. עצם ההוצאה של יצירה לאור היא החשובה והמעודדת, ולאו דוקא תגובות של אחרים. בפעם הבאה אשתדל לקרוא, ואינני מבטיח להגיב. "חזק ואמץ ואל תערוץ ואל תיחת" יורם [ליצירה]
- [ליצירה] פשוטו כמשמעו: קצר ולעניין (:-). אגב, יש מתכון לחוסר זמן: פשוט לאבד את השעון. פעם כתבתי על זה סיפור בחרוזים. כשאמצא אותו אשלח לך. [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, בא לי לחבק אותך, ולתרום דמעה משלי אל ים היגון שלעולם אינו מלא מנחלי הדמעות. שלך יורם [ליצירה]
- [ליצירה] לאלמונית שלום, השיר מצטיין בכך שהוא שיר שצריך לקרוא אותו שוב ושוב וכל פעם למצוא דברים חדשים לחשוב עליהם. באשר לתוכנו, אם הבנתי אותו כראוי, אני בדעה שללכת בקוים עושה אותנו "צרי אופק". פעם כתבתי על חבר שלי, שהיה חקלאי שיר שהתחיל במילים: "האיש שהלך בשדות אך מעולם הלך בתלם......." בשביל להגיע לתחנה שלך, שנמצאת באופק, צריך לחרוג מקו החוף ולשוט במרחב. כיוון שגילי מופלג אני יודע שאפשר להחליט לצאת למרחב גם כשיש סערה (בעיקר בתוכך פנימה) ורצוי גם בגשם שוטף ומטריה שבורה. תני לגשם לשטוף את דמעותיך במקום לבכות יחד איתו. קו החוף הוא תלם ישר, כמו גם הכביש שיש לו סוף. אני מושיט לך יד כדי לגרור אותך החוצה מהקווים הצרים וזה יעשה אותך אמיתית. ולסיום, תמשיכי לכתוב, כמו שאומרים "יש לך את זה" [ליצירה]
תגובות